לימוד משותף של המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, העוסק בשאלה: מה בין השאיפה לתיקון עולם טוטאלי לבין תיקון הדרגתי בשלבים?
מחלוקות רבות וסוגיות מגוונות עומדות על יסוד הוויכוח בין בית הלל לבית שמאי. מקובל לחשוב שבית הלל הם הפלג המכיל והגמיש ואילו בית שמאי הם הפלג המחמיר והנוקשה. הבא נבחן מחדש הנחות אלו וננסה לשרטט את מאפייני היסוד של כל תפיסה. השאלות המעניינות אותנו ביחידה זו הן:
- מי היו הלל ושמאי?
- מה הייתה גישתם?
- מהו אופי מחשבתם, סגנונם?
מומלץ ללמוד את החצי הראשון (עד המשנה ממסכת גיטין, כולל) ביחד כקבוצה ובשלב השני להתחלק לחברותות של 2-3 אנשים. לאחר מכן מומלץ לחזור לאסיף בו דנים ביחד על מה שנלמד בחברותות וכל קבוצה יכולה לחלוק את רעיונותיה.
לעולם יהא אדם ענוותן כהלל
תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. …
תנו רבנן: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: כמה תורות יש לכם?
אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
אמר לו: שבכתב – אני מאמינך, ושבעל פה – איני מאמינך. גַיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה.
בא לפני הלל – גַּיְּירֵיהּ [גיירוֹ]. יוֹמָא קַמָּא אָמַר לֵיהּ [יום ראשון אמר לו]: א"ב ג"ד; לְמָחָר אַפֵּיךְ לֵיהּ [למחרת הפך לו]. אָמַר לֵיהּ: וְהָא אֶתְמוֹל לָא אָמַרְתָּ לִי הֲכִי? אָמַר לֵיהּ: לָאו עָלַי דִּידִי קָא סָמְכַתְּ? – דְּעַל פֶּה נַמִי סְמוֹךְ עָלַי. [לא עלי אתה סומך? [תורה] שעל-פה גם כן סמוך עלי.]
שוב מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפוֹ באמַת הבניין שבידו.
בא לפני הלל, גַּיְּירֵיהּ [גיירוֹ]. אמר לֵיהּ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבִיד, זוֹ הִיא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְאִידָךְ – פֵּירוּשָׁא הוּא, זִיל גְּמוֹר. [מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך – זו היא כל התורה כולה, והשאר פירושה הוא, לך ולמד.]
שוב מעשה בנוכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש, ושמע קול סופר שהיה אומר: "וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד" (שמות כח, ד). אמר: הללו למי? אמר לו: לכהן גדול. אמר אותו נוכרי בעצמו: אלך ואתגייר, בשביל שישימוני כהן גדול.
בא לפני שמאי, אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפוֹ באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל – גַּיְּירֵיהּ. אמר לו: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? לך למוד טכסיסי מלכות. הלך וקרא, כיון שהגיע "והזר הקרֵב יומת" (במדבר א, נא) אמר ליה: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו: אפילו על דוד מלך ישראל.
נשא אותו גר קל וחומר בעצמו: ומה ישראל שנקראו בנים למקום, ומתוך שאהבם קרא להם "בני בכֹרי ישראל" (שמות ד, כב) – כתיב עליהם "והזר הקרב יומת", גר הקַל שבא במקלו ובתרמילו – על אחת כמה וכמה!
בא לפני שמאי, אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה "והזר הקרב יומת"!
בא לפני הלל, אמר לו: ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה.
לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבָנו תחת כנפי השכינה.
(בבלי שבת לא, ע"א)
- במבט ראשוני, מהם קווי האופי של הלל ושמאי?
- מה היה קורה לדעתכם, אילו הגרים היו מגיעים קודם להלל?
שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
(מסכת אבות פרק א משנה ט"ו)
בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר: "כי מצא בה ערות דבר"(דברים כ"ד)
ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר: "כי מצא בה ערות דבר" (דברים כ"ד)
רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" (שם).
(מסכת גיטין פרק ט משנה י')
- כיצד שתי המשניות המובאות לעיל משפיעות על האפיון של בית הלל ובית שמאי?
- כיצד האמירה של שמאי "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" מסתדרת עם היחס שלו כלפי הגרים?
- מדוע לדעתכם בית הלל מקלים בגירושין יותר מבית שמאי? מה עמדתכם ביחס לגישות אלו?
שמים וארץ, מה נברא תחילה?
תנו רבנן: 'בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א', א'), ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחילה ואחר כך שמים, שנאמר "בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב', ד').
אמר להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם אדם בונה עלייה ואחר כך בונה בית, שנאמר "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט', ו')? אמר להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם, אדם עושה שרפרף ואחר כך עושה כסא, שנאמר "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיהו מ"ח, י"ג)?
(תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף י"ב עמוד א')
- בחנו את תשתית המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בהתייחסות לעולם ולאדם
אלו ואלו דברי אלוהים חיים
א"ר אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה, הללו אומרים: הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כב"ה. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן.
כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין וב"ה מכשירין. אמרו ב"ה לב"ש לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי אי משם ראיה?! אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך. ללמדך שכל המשפיל עצמו- הקב"ה מגביהו, וכל המגביה עצמו – הקב"ה משפילו כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה- גדולה מחזרת אחריו, וכל הדוחק את השעה- שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני שעה- שעה עומדת לו.
ת"ר שתי שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו.
(תלמוד בבלי מסכת עירובין דף י"ג עמוד ב')
- מדוע נקבעה ההלכה כבית הלל?
- כיצד הגמרא מוכיחה את טענתה?
- מהו הלקח המוסרי עבורנו?
- מהו שורש המחלוקת ומי לדעתכם סבר כל דעה לגבי בריאת האדם?
הצעות לשיחה ב"אסיף":
- לאפשר לנציג מכל "חברותא" להביא מפרי הדיון על הקטע שנלמד באותו מפגש.
- אפשר גם למנות בכל פעם מישהו שיציג את הקטע יותר לעומקו ויביא מקורות נוספים.
- ניתן לתת לכל "חברותא" – צמד או שלישיית לומדים – להציג תובנות יותר עמוקות.