לוגו אלול
תפריט >
/
אודות

אודות

תכירו את 'אלול'

'אלול' הוא בית מדרש יהודי-ישראלי, חלוץ ופורץ דרך, שהוקם בירושלים באלול תשמ"ט (קיץ 1989) ע"י ד"ר רות קלדרון ומוטי בר אור ובתמיכת קרן אבי חי. חזונם של מייסדי 'אלול', דתיים וחילוניים, היה התחדשות בלימודי היהדות ברוח "אלו ואלו דברי אלהים חיים" (עירובין י"ג;ב). אמירה זו, העומדת בבסיס השקפתו של 'אלול', מעודדת ריבוי דעות ו"תרבות של מחלוקת" מתוך כבוד הדדי. אנו בונים גשר של חיבור ותקווה, שיח קשוב ואמון בין חלקי העם.
יהודים מכל קצוות העולם הגיעו לישראל בנס קיבוץ הגלויות, וביניהם הבדלים גדולים במסורת, באמונות, בזהות יהודית ובתפיסות עולם. עם השנים המחלוקות העמיקו ואיתן באו התרחקות, חוסר הבנה הדדית ואובדן שפה משותפת. 'אלול' רואה בכך סכנה לשותפות, מבקש לחזק את התרבות היהודית והדמוקרטית ולהוסיף אהבת ישראל.

ב'אלול' אנו משתמשים במודל בית המדרש כדי לקדם דיאלוג עם המקורות ודיאלוג ביננו, לחקור את זהותנו היהודית בריבוי פניה ולהפוך את הדרך המסורתית של לימוד מקורות יהודיים – למקור השראה ויסוד משותף לכולנו. אנו לומדים במעגל מונחה ובחברותא, ומעודדים חיבור אישי של הלומדים למקורות, עד ליצירת "מדרש אישי" חדש.
 

מפגש. מדרש. יצירה

הלימוד ב'אלול' הוא לימוד משותף סביב אוצרות הרוח מארון הספרים היהודי-ישראלי, במגע חי עם החכמה ועם הדמיון, עם המוסר ועם הספרות הגדולה של חכמי העם היהודי לדורותיהם. הלימוד מאפשר מפגש ושיחה משותפת בין דתיים, מסורתיים וחילוניים, אנשי ימין ושמאל, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים ממגוון קהילות, השקפות ואורחות חיים. המדרש מזמן מרחבים לפרשנות אישית חדשה, הנובעת מן המקורות ומביאה ללידתה של יצירה, הן בכלים אמנותיים, בכתיבה, במוזיקה, בתנועה, והן ביזמות חברתית, חינוכית או תרבותית.

הלוגו של 'אלול' השתנה והתחדש לאורך השנים, והתנועה שלו מספרת סיפור רחב, מתוך ומחוץ לבית המדרש. הלוגו הנוכחי מושך השראה מדורות קודמים ומבקש להאיר במעגלים מתרחבים, לנוע בין מסורת לחידוש, לשמור על אופיו המיוחד של בית המדרש וגם להתפתח, לחקור, ליצור ולהשתנות – כמו במציאות החיים…

נפשות פועלות

צוות מטה

רכז פדגוגי ומנחה בתי מדרש
מנכ"ל
רכזת אירועי ספרות ותרבות
מנהלת לוגיסטיקה ומשאבי אנוש

וועד מנהל

יו"ר ועד מנהל
ועד מנהל
ועד מנהל
ועד מנהל
ועד מנהל
ועד מנהל
תלמיד, חבר ויו"ר ועד מנהל בשנים 2011-2022

מייסדים

ד_ר רות קלדרון

מייסדת ומנהלת 'אלול' (1989-1993)

ייסוד בית מדרש ׳אלול׳ היה נקודת מפנה בתרבות העברית בישראל. נקודה בה ניכס לעצמו מחדש הציבור הכללי את לימוד התורה. חילונים ביחד עם דתיים בשוויון סמכויות ואחריות, בכבוד לערכי החיים של הקהילות השונות ובלי סמכות רבנית מחייבת. קיבלנו על עצמנו את הזכות והחובה לשוב ללימוד תורה כמשאב השראה לבניית החיים התרבותיים בארץ.

תמונה עו"ד יעקב כהן ועד מנהל
תלמיד, חבר ויו"ר ועד מנהל בשנים 2011-2022
תפקידו החשוב של אלול במהלך השנים היה מיסוד רעיון החברותא ולפיו לא חשוב מה מידת היקף ועומק ידיעתך הפורמליים בארון הספרים היהודי, העיקר הוא היכולת והרצון להיענות להזמנה: חברו בין ת ל-א, בינינו כאן והיום לבין כל המקורות התחיליים והראשוניים של העולם היהודי.
דודו ליברמן מייסדי אלול

מנהל 'אלול' (1998-1999)

כשהוקם אלול במרחב המקוטב של החברה הישראלית בסוף שנות ה 80 הוא היה נקודת מפגש ומעבר גבול. מין שער מנדלבוים. כשקיומו התבסס, הוא הפך לטריטוריית ספר בפאתי המחנות הדומיננטיים, שקלטה אנשים רעיונות ושפה, והתיכה אותם לתרבות אחרת של שיחה ולמידה.

רבקה מרים

צוות ניהול 'אלול' וראש בית המדרש (2000-2007)

הכוח בלימוד שהיה באלול נבע מהשילוב שבין נאמנות לשעשוע, עתיקות והפתעה, ושימשו בו ענווה ותחושת חלוציות.

 מנחה ומפתחת תוכניות ב'אלול'

בבית המדרש אלול הנצה בנו הידיעה שהפכנו לנשאים חיים של תרבות הלימוד של בית המדרש: הידיעה שהלימוד הזה הפך לחלק מן ההוויה העצמית והזהות שלנו. לאן שלא הלכנו נשאנו את הידיעה שכך יש ללמוד.

רוני יבין

מנהלת 'אלול' (2003-2013)

אלול הביא למרחב הישראלי יהודי באופן השווה לכל נפש את עולם הלמדנות היהודית לכל אחת ולכל אחד המעוניין.ת בכך. אלול פתח את ארון הספרים היהודי, הרחיב אותו והנגיש את הטקסטים בו. לבאים בשעריו, הפך המגע עם עולם זה אינטימי ואפשר קירבה, יצירתיות, בירור שאלות זהות, ושאלות קיומיות תוך היכרות עמוקה עם הטקסט ועם חברותא מגוונת. השיח המתפתח באלול מקיים באופן מדויק את 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'.

שלומית רביצקי טור-פז. קרדיט צילום יעל צור

מנהלת 'אלול' (2013-2019)

'כשבא אלול נשמתי רועדת' אמר פעם יערי על חודש אלול. גם בבית מדרש אלול יכולנו לחוות את הרעדה הזו - רעד הלימוד, הגילוי והיצירה, רעד המפגש עם האחר, האישוש והערעור, רעד של תלמוד שיש בו מעשה. ומהו המעשה האלולי? נענו ללא הכרעה בין שתי תנועות נפש - "תלמוד גדול או מעשה גדול"? מחד סברנו כי הלימוד הוא הוא המעשה. עצם המפגש של שתיים ושניים ושכינה ביניהם היושבים מתוך שיח וכבוד הדדי, מתוך שונות אדירה באורחות חיים והשקפות עולם אך מתוך אהבה והערכה משותפת למקורות - הוא המעשה הנדיר והחריג כ"כ בחברה הישראלית. רות קלדרון אמרה בחגיגות ה-20 לאלול שכמו 'שניצלים במרינדה' או 'היפופוטמים בבריכה', אם נשהה בבריכת הלימוד מספיק זמן, המעשים יבואו מעצמם. מאידך, ביקשנו לרדוף גם אחר המעשה, הקהל, הרחבת המעגלים, לעתים סברנו כי לא די במגדל השן של הדרשנות, גם לא בחידוד החרבות המסעיר של בית המדרש, אפילו לא בבית המדרש בעל החלונות. גדולתו של אלול היתה בפריצתם החוזרת ונשנית של החלונות הללו אל ארבע הרוחות "וגם הכוכבים ירמזון ממרומם ישנים אנחנו ועינינו פקוחות".   

Scroll to Top

רוצים לדבר?

לוגו אלול

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס הבא ונחזור עם תשובה בהקדם

ניתן לציין דרך התקשרות מועדפת בתוכן הפניה

תרומה באמצעות טופס מאובטח

הצטרפו לקהילת 'אלול'