גלגולו של לוגו

הלוגו הראשון של אלול, ותיק כמותו, עם קמטי החכמה, שולח בנו רמזי אלול.

זה היה לוגו של בית מדרש. עם האות לָמֶד, ציורית ואצילית כפלמינגו, כל התורה על רגלה האחת, נגיעה עדינה ורגישה במים עמוקים, מרטיטה אדוות של זיכרון, של חכמה פנימית ושל חיפוש במעגלי יופי מתפשטים.

כנגיעה של מחט בתקליט של ויוואלדי, פיוטי ריה"ל, אריק איינשטיין, או כנגיעה של שורש באדמה, הצמא לינוק, וכשהשורשים עמוקים ומעמיקים באדמת ישראל הם לא מושכים את העץ למטה, אל כובד הארציות, אלא דווקא מצמיחים צמרות גבוהות לשמיים.

הלוגו השני של אלול כבר נתן בהם סימנים: ללמוד, להיפגש, ליצור.

הוא סירטט תהליך מגובש יותר, מעוצב ומודע לעצמו, מרובע תלת קודקודי עם שלושה מרחבי דיאלוג.

עם התורה שעשועי, בית התווים והרוח במיתרים, עם בני החבורה השואלים ומשיבים, נשמות גבוהות ומספרי סיפורים ועם אפשרויות היצירה החבויה המחכה בפנים.

בתקופה האחרונה, לצד רוחות של שינויים בעולם, דפקה הרוח גם על כתלי אלול. היטו כתלי בית המדרש ועדיין מטים ועומדים – היטינו גם אנו אזנינו ויצאנו לבדוק ולבחון שוב את מקומנו, את תפקידו של אלול, להקשיב לקולות השדה, לפרוץ דרכים חדשות ולבסס מרחבים של מפגש, מדרש ויצירה בחברה הישראלית.
הלוגו המחודש צעיר וצבעוני והשמש שבתוכו רוצה להאיר, להנביט. הלוגו החדש ממשיך דורות קודמים ומוסיף קומה עליהם. הלוגו, וכמוהו אנחנו, נע בין מסורת וחידוש, מבקש לספר את הסיפור על כל פרקיו מבלי לשכוח או להשמיט כרכים קודמים, לשמור על אופיו הייחודי של אלול וגם להתפתח.
צבעי הלוגו מוסיפים לעשייה של אלול צבעים חדשים, זרימה אל השונה, סקרנות, חשיבה מקורית, פעילה ומפעילה. אלול ממשיך להזמין אנשים ונשים לבית המדרש הוותיק וגם יוצא החוצה אל קהלים חדשים לחפש את אחיו. אלו ואלו מצטרפים למפגש עם עצמם ועם זולתם, להחכים, לדרוש, לפרש וליצור את היהדות של ימינו, את יצירת החיים.