לימוד משותף על חברות, קבוצה וקהילה לאור משנת חז"ל וחכמי צפת במאה ה-16. הלימוד עוסק בכוחה של החבורה ובאפשרות להעלאת האדם באמצעות המפגש הבינאישי של החברותא.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר:
עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.
נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר:
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.
(מסכת אבות, פרק א', משנה ו')
מסביב לנקודה:
- מה לדעתכם מבטאת פעולת הקניין של החבר?
- כיצד הייתם מגדירים "חבר" ואלו תכונות חשובות בעיניכם בחברות?
- יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי עוסקים במתח בין שני רצונות נסו להגדיר את אותו המתח? האם אתם רואים את הרלוונטיות של דילמה זו גם היום?
"וקנה לך חבר" כיצד? מלמד שיקנה האדם חבר לעצמו, שיאכל עמו, וישתה עמו, ויקרא עמו, ויִשנה עמו, ויישן עמו ויגלה לו כל סתריו: סתר תורה וסתר דרך ארץ. שכשיושבין ועוסקין בתורה, וטעה אחד מהם הלכה או ראש הפרק, או שיאמר על טמא טהור או על טהור טמא ועל אסור מותר ועל מותר אסור – חברו מחזירו. ומניין שכשחברו מחזירו וקורא עמו, שיש להם שכר טוב בעמלן – שנאמר "טובים השנים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם" (קהלת ד).
שלשה שיושבין ועוסקין בתורה, מעלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאילו נעשים אגודה אחת לפניו, שנאמר "הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" (עמוס ט)…
(אבות דרבי נתן נוסחא א, פרק ח)
- מהם תפקידי ומאפייני החברותא?
- מה הייחודיות של חברות זו על פני חברויות אחרות? אלו איכויות יש בה?
- מהי המשמעות של גודל הקבוצה הלומדת לדעתכם?
חבורה ומשפחה כך הן דומים – לכיפת אבנים,
את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת,
את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת.
(בראשית רבה ויחי, פרשה ק')
- מהו הדבר המשמעותי בבניה של חבורה על פי המקור?
- מה לדעתכם ההבדל בין חבורה לחברות?
- איזה אחריות מוטלת על כל אחד בחבורה כפי שעולה מהקטע?
להתקבץ ולספר איש לרעהו את מעשיו: צפת, המאה ה-16
בשנה ההיא [שנת ש"ל – 1570] הסכימו קצת תלמידי חכמים שבעיר צפת, יראי ה' וחסידים, להתקבץ יחד כולם בבית הכנסת בכל ערב שבת ולספר כל אחד מעשיו לפניהם, אם טובים ואם רעים, מה שעשה בשבוע ההוא, כי על-ידי זה יתבייש האדם ויחדל מלחטוא. ואמרתי להם: אין אני מסכים עמכם בכך – כי מי יערב אל לבו לגלות מעשיו הרעים לאחרים? – וקיבוץ הזה היה ביום ערב שבת בבית-הכנסת.
ובאותו הלילה, ליל שבת, חלמתי … והרבה אנשים נפטרים היו וכולן ירדו מן השמים אל הדרך ההוא ומשם היו באים לקראתי. ומרחוק, בטרם יקרבו אלי, ראיתי פנקס אחד בידם כתוב בו שמות אנשים תלמידי-חכמים, והם גם כן היו מזכירין אותם בלחש. וכשקרבו אלי השבעתי להר' משה קורדובירו, שיגיד לי מה טיבו של הפנקס באמת… ויאמר: אין זה כי אם מספר התלמידי-חכמים הראויים לשוב בתשובה לעבוד את ה', וכבר היום הזה כולכם נתקבצתם בבית-הכנסת לפשפש במעשיכם ואתה לא רצית להסכים עמהם במצוה זו.
חיים ויטל, ספר החזיונות, תשי"ז, 1957, עמ' נ"ב
סוכת שלום– חבורה של מקובלים שפעלה בצפת של המאה ה-16. בשל השקפותיה המיסטיות והדתיות היא הפעילה פיקוח חברתי-מוסרי הדוק על חבריה. מנהגים של פיקוח הדדי ניכרים גם בתקופות אחרות, והם השפיעו על דרכי הארגון של הקהילה היהודית. במאות ה-19 וה-20 מורגשת השפעתן על חבורות של חסידים ועל ישיבות של מתנגדים – מנהגים של פיקוח מוסרי וסלקציה, הדרכה מוסרית, חיי התבוננות ולימוד, ובחינה מתמדת של חיי היומיום. מייסדי חבורת סוכת שלום היו בחלקם בוגרי ישיבות, והם הושפעו ממנהגים אלו. בקבוצות האינטימיות שנולדו בחברה הקיבוצית לא הייתה החברות רק אמצעי ללחץ חברתי, אלא הפכה למטרה בפני עצמה. (מתוך "אור זרוע")
- איזה סוג של חבורה התגבשה בצפת מתוך דבריו של ר' חיים ויטאל?
- מהן האיכויות של חבורה זו?
- האם מדובר במבנה קהילתי שאתם מתחברים אליו?
- חשבו כיצד הדיון מקדם אתכם רוחנית, מוסרית, אינטלקטואלית, או את זהותכם היהודית. או שלא. תנו דעתכם על הסיבות לכך.
