לוגו אלול
תפריט >
/
/
"לצאת בתוך…" על הצד הנס-תר של יציאת מצרים / מריאנה קרונפלד

"לצאת בתוך…" על הצד הנס-תר של יציאת מצרים / מריאנה קרונפלד

פסח תשפ"ב

מיליות היחס הן אותיות או מילים קטנות אשר בונות בשפה ובדיבור מבנים של יחסיות, עומק וצורה. בצלילים מועטים הן מטוות חלל של משמעות בו המשפטים הופכים לדבר "תפיס" במחשבה. בכל שפה יש שימוש שגור ושמרני במילות היחס ושפות נבדלות גם בבחירה במילות יחס לתיאור מצב היחסים בין עצמים, תארים ופעלים. בעברית אנו רגילים למשל להצמדת מיליות קבועות בשימוש בפועל "י.צ.א":

כך משה יוצא אל (אחיו), יוצא ב(יום שני) ויוצא מ(עם פרעה. 5 פעמים). או למשל, העם יוצא מ(מצרים; יב, מא) ומוצא מ(מצרים מבית עבדים ביד חזקה ובחודש האביב; יג, ג-ד).
והנה, כשהדבר נוגע באלהים אנו מוצאים כי נכתב: "כֹּה אָמַר יְהוָה: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם" (יב, כט).

אלהים לא יוצא מ או אל אלא בתוך. השימוש היחידאי הזה במילית באופן שמערבל את המבנים השכיחים בשימושנו הוא מעין קוֹזָ'אק מהבהב בתוך הטקסט שאורותיו הודפים אותנו לשימושי אלהים ב"בתוך" בהקשרים אחרים במקרא.
אֱלֹהִ֔ים אמר "יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם" (בראשית א,ו) אלהים הצמיח "מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע" (בראשית ב,ט); אלהים מצית "וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי" (שמות ט כד); השימוש ב"בתוך" בבקיעת ים סוף ומעבר בני ישראל "בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה" חוזר על עצמו בווריאציות כארבע פעמים (שמות פרק יד); אלהים אומר "וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים" (שמות כט, מה) ובמקום דומה: "וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם" (ויקרא כב לב); וגם "וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל" (במדבר לה לד); והקשר ה"מחץ": "וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֽוֹ" (דברים יא, ג).

מילית שמשמעה השגור הוא "בפנים" / "בחלק פנימי" מופיעה בשימוש שונה לחלוטין במרקם הדיבור על האלוהי ומשבשת את ההבנה של פעולת האל היוצא בתוך המצרים. אפשר אולי רק לפרש, על סמך ההקשרים הנוספים שראינו, כי כפי שלא מובנת לשונית "היציאה בתוך" כך לא מובנת ולא ניתנת לתיאור פעולת האל בתוך המצרים. ועוד, יתכן כי עורכי המקרא, בשימוש הלא שכיח במילת החיבור, יצרו 'חיסור' ואיתות בטקסט כי כאן טמון משהו שהוא למטה מאפשרות התיאור המובן. בעדינות הם "הגלישו" אותנו ואת הטקסט אל הצד הנס-תר מניעים לתור אחר הנס; הזיחו אותנו לצאת בתוך לשון פיוטית רקומת גוונים ורבדים השייכים למישורי רמז וסוד אל מקומות ואל דברים שם תורה "לא תדבר בלשון בנות אדם".

מאת:

רכזת אירועי ספרות ותרבות

רכזת "אלול ספרותי" החל משנת 2022. אמא לריצ'י ולתמרה, חוקרת מחשבת ישראל, במאית (מופע פלמנקו שיר השירים "כלה לבנה כלה שחורה"), יוצרת, כותבת ("תוכנית ליבה לעם היהודי").

מתגוררת בקרית יובל ופעילה שכונתית למען צביונה של ירושלים.

***

מייל ליצירת קשר: mariana@elul.org.il

יש לך שאלה בנוגע לתוכן זה?

אולי יעניין אותך גם:

פרשת תמר ויהודה (בראשית ל"ח) הינה פרשה מטלטלת, הנעה בין קצוות: בין כיסוי לגילוי, בין שקר לאמת, בין פחדנות לאומץ, בין גבר פריבילג לבין...

כמה מילים ערב פסח תשפ"ב קראתי פעם סיפור על היהודים העניים בליטא בסוף המאה ה-19. הם היו אוכלים מאכל שנחשב בעיניהם מעדן ושמו "בלי...

בחנוכה תשכ"ט, דצמבר 1969, הגיעה המשוררת הצעירה נעמי שמר לביקור בקו המעוזים המבוצר, ב'קו בר-לב' לאורך תעלת סואץ, שהיה גבול מתוח בינינו לבין המצרים....

איור גבר ואישה

מוזמנים להתעדכן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

Scroll to Top

רוצים לדבר?

לוגו אלול

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס הבא ונחזור עם תשובה בהקדם

ניתן לציין דרך התקשרות מועדפת בתוכן הפניה

תרומה באמצעות טופס מאובטח

הצטרפו לקהילת 'אלול'