לוגו אלול
תפריט >
/
/
/
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה…"  מסורת, התגלות ומרד.  חלק ב.    

"משה קיבל תורה מסיני ומסרה…"  מסורת, התגלות ומרד.  חלק ב.    

סביב המשנה במסכת אבות נעסוק ביחס בין מסורת לחלוציות.

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"

(משלי א, ח)

1) שיר הבן/ דוד שמעוני

אַל תִּשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב

וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַּט,

כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו…"

וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט…"

וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:

"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!

לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,

הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב…

וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן

הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,

כִּי לָמָּה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,

דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר?"

בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,

בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,

הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר

אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?

בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,

הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר 

דוד שמעוני (1956-1886) משורר, סופר ומתרגם עברי. נולד ברוסיה, עלה לארץ-ישראל בשנת 1909 ועבד כשומר וכפועל חקלאי. שיר אנטי – מסורתי זה הפך למעין המנון לתנועת 'השומר הצעיר'. 

מסביב לנקודה:

  • השיר מקשר בין מסורת לנאמנות לדור העבר, ורואה בחידוש נאמנות לדור העתיד. מדוע לדעתכם השיר תופס כך את פני הדברים? האם אתם מסכימים עם התפיסה הזאת?

2) ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה

"ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול" (נחמיה ח, ו). מאי [=מהו] "גדול"?

אמר רב יוסף אמר רב: שגִדלוֹ בשם המפורש. רב גידל אמר: "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם" (דברי הימים א' טז, לו).

במערבא מתנו הכי [=בארץ ישראל שנו כך]:

רב גידל אמר: "גדול" – שגדלוֹ בשם המפורש,

ורב מתנא אמר: "האל הגדול הגיבור והנורא" (נחמיה ט, לב).

והא דרב מתנא מטייא [=וזה שאמר רב מתנא נוטה] לדרבי יהושע בן לוי,

דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה – שהחזירו עטרה ליושנה.

אתא [=בא] משה אמר: "הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" (דברים י יז),

אתא [=בא] ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו, איֵה נוראותיו? לא אמר נורא.

אתא [=בא] דניאל, אמר: נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? לא אמר גיבור.

אתו אינהו [=באו הם, אנשי הכנסת הגדולה] ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו – שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו – שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?

ורבנן – היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה [=ורבותינו (הנביאים ירמיה ודניאל) – איך עשו כך ועקרו את התקנה שתיקן משה]?!

אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמִתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו.

 (בבלי יומא סט, ע"ב) 

מסכת אבות מוסרת כי הכנסת הגדולה היא חוליית ראשית בשלשלת הדורות. הכנסת הגדולה הייתה המוסד העליון של מחוקקי בית שני, אך קורותיה ודרכי פעולתה לוטים בערפל. יש בה מן היסוד של אסיפת עם ושל בית עליון המחוקק חוקים, מסדר תפילות ועורך כתבי נבואה. לפי המסורת השתתפו בה נביאים, זקנים, שופטים וכוהנים, ובראשה עמד הכוהן הגדול. המדרש מתאר את אנשי הכנסת הגדולה כ"משיבים עטרה ליושנה" משום שהחזירו את כל הכינויים לאל- גדול, גיבור ונורא. ההוכחה לכך מצויה דווקא בגילוי הקשה שאין הוא מתגלה בהיסטוריה בניסים ובנצחונות, אלא בהתאפקותף ביכולת לעמוד בפניו ללא חנופה ושקר. דומה כי אצל החלוצים בדורותיהם הראשונים מתגלה תופעה דומה. הם היו חניכי תפיסות עולם עזות ביטוי, חניכי מפלגות שהבטיחו כי בידן המתכון הבטוח לשינוי חברתי רדיקלי. אולם הם גילו כי עמדתם הבטוחה מבוססת רק על סיסמאות שנשברו במפגש עם המציאות ועם שגרת החיים.

מסביב לנקודה:

  • לפי המדרש – מניין נובעת גדולתה של הכנסת הגדולה?
  • הגמרא מתארת שתי גישות תיאולוגיות, שתי התייחסויות של המשכיות וחידוש: זו של הנביאים המשנים, לעומת זו של אנשי הכנסת הגדולה שמחזירים עטרה ליושנה. האם הגישות השונות מתיישבות זו עם זו או מבטלות זו את זו?
  • חשבו על דוגמאות עכשוויות לדרכם של הנביאים שהשמיטו וויתרו על חלקים מהמסורת כיוון "שלא רצו לכזב" אחרי חורבן הבית, ודוגמאות לדרכם של חכמי 'כנסת הגדולה' ששמרו את נוסח המסורת אבל נתנו לה "משמעות חדשה". מה הרווחים והמחירים של כל גישה?
  • העיסוק במסירה ובהעברה מעלה שאלות – האם ניתוק יכול לחבר וחיבור יכול לנתק? האם עזיבת הישן היא בהכרח קטיעת המסירה או שיש בה המשכיות?

3) סיננתי/ יהודה עמיחי

( מומלץ לחפש אחר השיר המלא ברשת)

"סִנַּנְתִּי מִתּוֹךְ מְגִלַּת אֶסְתֵּר אֶת מִשְׁקַע 

הַשִּׁמְחָה הַגַּסַּה וּמִתּוֹךְ סֵפֶר יִרְמְיָהוּ 

אֶת יִלְלַת הַכְּאֵב בַּמֵּעַיִם. …"

  • מבין שתי הדרכים של יחס למסורת, דרך הנביאים ודרך חז"ל – איזה דרך מאמץ המשורר? מה המחיר
    או הקושי של דרך זאת?

4) שמואל א', ג', א'-י

א וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃

ב וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקוֹמ֑וֹ וְעֵינָו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃

ג וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲר֥וֹן אֱלֹהִֽים׃

ד וַיִּקְרָ֧א יְהֹוָ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃

ה וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃

ו וַיֹּ֣סֶף יְהֹוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹא־קָרָ֥אתִֽי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃

ז וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהֹוָ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יהוה׃

ח וַיֹּ֨סֶף יְהֹוָ֥ה קְרֹא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִישִׁת֒ וַיָּ֙קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהֹוָ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃

ט וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקוֹמֽוֹ׃

י וַיָּבֹ֤א יהוה וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל  שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃

5) התגלות/ אברהם שלונסקי

וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד… וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי-בְלִיָעַל…

וְהַנַּעַר הָיָה מְשָׁרֵת אֶת ה'.

(שמואל א', ב)

אֵי-מִי קָרָא לִי: שְׁמַע!

אֵי-מִי קָרָא בִּשְׁמִי…

עֵלִי אָמַר: שׁוּב שְׁכַב!

עֵלִי אָמַר: לַשָּׁוְא!

עֵלִי אָמַר: אֵין חָזוֹן, כִּי כָהֲתָה עֵינִי.

  …

יָדַעְתִּי: הִנֵּה יָבוֹא יְהֹוָה

הִנֵּה יָבוֹא וִינַשֵּׁק פִּצְעֵיכֶם בְּסָעַר.

וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד. וּבְנֵי עֵלִי נְבָלִים.

וַאֲנִי עוֹדִי נָעַר.

אַךְ הִנֵּה שׁוֹאֵג יְקוּם, הִנּוֹ כּוֹאֵב וְרָן.

וּבַמִּזְרָח הָאָדֹם אֶצְבַּע בָּרָק לִי קוֹרְאָה.

– דַּבֵּר, יְהֹוָה, כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ!

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (1973-1900) משורר, מחזאי ומתרגם. נולד באוקריאנה למשפחה חב"דניקית, למד בחדר עם הרבי מנחם מנדל מלובביץ'. אביו היה משכיל עברי, ואמו מאמינה במהפכה ברוסיה. שלונסקי עלה לארץ כתלמיד-חוץ של גימנסיה הרצליה. בעת חופשה בביתו ברוסיה נקלע למלחמת העולם הראשונה, ורק עם סיומה שב לארץ עם משפחתו. היה חלוץ בעמק יזרעאל, ולימים משורר וראש האופוזיציה לביאליק בספרות העברית. את השיר 'התגלות' בחר להציב בפתח כרכי שיריו. הרב קוק הגיב לשיר בהתלהבות רבה.

  • מהי נקודת המבט שהשיר מציג לגבי היחס בין חלוציות ומסורת? באיזה אופן החלוציות באה לידי ביטוי כמרד ובאיזה אופן כממשיכת דרך?
תוכן עניינים
יש לך שאלה בנוגע לתוכן זה?

אולי יעניין אותך גם:

בדפים הקודמים דנו בתוכנם של עקרונות אפשריים המלווים את חיינו ואף על הגדרת הכמות שתאפשר לנו עוגן ערכי אך גם ריאלית מול שינויי המציאות....

קובץ זה עוסק בעקרונות המנחים את חיינו. דף הלימוד הזה יעסוק בעצם הצורך של עקרונות מוגדרים, ועל כמות אחרת של עקרונות עליהם העולם עומד. ...

קובץ זה של דפי לימוד עוסק בעקרונות המנחים את חיינו. דף הלימוד הראשון יעסוק בהגדרת העקרונות עצמם, ודיון על אופי העקרונות שמנחים את חיינו....

איור גבר ואישה

מוזמנים להתעדכן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

Scroll to Top

רוצים לדבר?

לוגו אלול

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס הבא ונחזור עם תשובה בהקדם

ניתן לציין דרך התקשרות מועדפת בתוכן הפניה

תרומה באמצעות טופס מאובטח

הצטרפו לקהילת 'אלול'