בניין שלם – סדרת דפי לימוד בנושא שכנות
קהל יעד: מבוגרים
מקור 1
א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יי, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יי, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יי, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יי, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
בראשית יא' פסוקים א-ט
מגדל בבל הינו דוגמה לחטא שחטאו בני האדם כי רצו לבנות מגדל שראשו בשמיים.
באיזה אופן הצליח האל להרוס את התכנית שלהם?
האם לפי זה, אם רוצים לבנות מגדל גבוה וחזק צריך להיות בשפה אחת ודברים אחדים?
כשאתם מסתכלים בסביבה שלכם, האם אתם רואים יותר שונות או יותר דמיון?
מקור 2
חישבו על בית משותף, שאתם מכירים או מדמיינים, מי גר בבית?
כמה קומות יש בו, כמה דירות?
האם הדיירים דומים זה לזה?
האם נוצר ביניהם קשר?
מה ההזדמנות במגורים מהסוג הזה?
האם אתם מכירים עוד מציאות של ערבוב ריחות וטעמים כמו שמתאר הילד בשיר?
מקור 3
הַבַּיִת עוֹמֵד וּמִסְּבִיבוֹ יֵשׁ עֵצִים
וַאֲנִי לֹא בַּבַּיִת אֲנִי לֹא בִּפְנִים
כָּכָה חָלְפוּ הַרְבֵּה יָמִים וְהִצְטַבְּרוּ לְשָׁנִים
כָּל זֶה וַאֲנִי הִנֵּנוּ לִרְגָעִים מְזֹהִים
אַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ מוּבָלִים
אֲנַחְנוּ עוֹד נִכָּנֵס לְשָׁם יִהְיֶה לָנוּ נָעִים
אֵיךְ נָתַנּוּ כָּכָה לַעֲשׂוֹת מֵעַצְמֵנוּ עוֹבְרִים
וּבְעֶצֶם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת אֵלֶּה שֶׁשָּׁבִים
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת פֹּה מַמָּשׁ לִהְיוֹת אֲרוּגִים
אֲנַחְנוּ לְכָל זֶה קְרוֹבִים אֲפִלּוּ מִשְׁפַּחְתִּיִּים
הֲרֵי הָיִינוּ אֲדוֹנִים פֹּה לִזְמַנִּים אֲרֻכִּים
אֵיךְ שֶׁלֹּא הָיָה הָלַךְ אָז לִבֵּנוּ אֵי אַחֲרֵי הֲבָלִים
יונה וולך, מתוך: תת הכרה נפתחת כמו מניפה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992
מה היחס של הדוברת בשיר לבית עליו היא מספרת?
אילו תחושות עולות בכם כאן, לעומת השיר הקודם שקראנו של יהודה אטלס?
מקור 4
בעמק יפה, בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות. ומי גר במגדל? בקומה הראשונה תרנגולת שמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל כך שמנה, שקשה לה ללכת. בקומה השניה גרה קוקיה, כל היום מהלכת, עושה ביקורים, כי בניה גרים בבתים אחרים. בקומה השלישית חתולה כושית נקיה, מגונדרת. על צוואר יש לה סרט. בקומה הרביעית גרה סנאית. בשמחה ונחת אגוזים מפצחת. ובקומה החמישית גר מר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש אינו יודע לאן ומדוע. כתבו דירי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר דירה להשכיר […]
הלכה הארנבת, בא החזיר. קרא את השלט "דירה להשכיר". ואחרי שקרא את השלט, התגלגל ועלה ופתח הדלת. עומד ומביט בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה ובחלונות. באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים; – הנאה הדירה בעיניך? – נאה. – הנאה המטבח בעיניך? – נאה המטבח, אף-כי איננו מלוכלך! – הנאה המסדרון בעיניך? – נאה. – אם-כן, שב איתנו! – לא, לא אשב. – למה? – השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני חזיר, לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה לי. קראו השכנים; לך, לך לך חזיר! גם לנו לא נאה ולא יאה! […]
הלך הזמיר, באה יונה. חיש-קל עלתה לקומה אחרונה. קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת. באים אליה כל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים; – הנאים החדרים בעיניך? – החדרים צרים. – הנאה במטבח בעיניך? – נאה המטבח, אך אינו מרווח. – הנאה המסדרון בעיניך? – מרובה בו הצל, המסדרון אפל. – ובכן, לא תשבי אתנו? – אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני; התרנגולת – טובת-כרבולת, הקוקיה – יפהפיה, החתולה – כל-כך נקיה, והסנאית בעלת-אגוזים, יודעת לחיות חיים עליזים. רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת. שכרה היונה את הדירה יום-יום הומה היא בחדרה. כך בעמק יפה, בין כרמים ושדרות, עומד מגדל בן חמש קומות. ובמגדל גרים עד היום, שכנים טובים חיי-שלום.
דירה להשכיר, הקיבוץ המאוחד, לאה גולדברג
מה מסמל הבית המשותף שמתואר בסיפור ילדים זה?
מה המקום שניתן לשכנים בקביעת אופי הדיירים?
מה הדבר החשוב ביותר לבחירת המגורים?
האם במציאות שלנו היום מתקיים הריבוי הזה?
האם אתם רואים בו מציאות אוטופית שהייתם שואפים אליה?
מה המקום של הפרדה במגורים, בשכונות, ביישובים?
מקור 4
הרבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו. ואדרבא, גם העניינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמיתת החוכמה לכל צדדיה, שרק על ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצועות החלוקים, דווקא על ידם יראה אור האמת והצדק… כי הבניין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תבנה מצדדים שונים ומשיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מדרכי עבודה והדרכה וחינוך שונים, שכל אחד תופס מקומו וערכו… ואם תראה סתירה ממושג למושג, בזה תבנה החוכמה, וצריך לעיין בדברים איך למצוא את החוק הפנימי שבמושגים, שבזה יתיישרו הדברים ולא יהיו סותרים זה את זה"
הראי"ה קוק, עולת ראיה, ח"א, עמ' של-שלא
דברים דומים מביא הרב קוק בטקסט למעלה. הוא מרבה בשבח הניגודים והשונות ומדבר על בניין שיבנה מתוך כל זאת.
מה אתם חושבים לסיום? על ריבוי לעומת אחדות כפי שהיא מתבטאת בבית משותף?
