אלימות ומחלוקת: נושאים ליום הזיכרון לרצח רבין

שאלה:

שלום רב, יום רבין מתקרב, ומעניין אותי מאוד לשמוע כיצד אתם, כבית מדרש פלורליסטי עם אנשים גם מהימין וגם מהשמאל, מתייחסים לרצח רבין? בנוסף האם תוכלו להפנות אותי לחומרים מעניינים הקשורים ליום רבין? (אני רוצה לעשות לימוד על נושא זה לחיילים שאני מפקד עליהם בצבא) תודה, אלי טבצ'ניק

תשובה:

שלום אלי, 

יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל הוא יום משמעותי מכמה וכמה בחינות, והוא הזדמנות עבורנו לעצבו כמועד ישראלי משמעותי. אנחנו בבית מדרש אלול נוהגים ללמוד מקורות יהודיים נבחרים כדי להדגיש ערכים הנראים לנו חשובים שלהלן נציין, אבל אתה כמו כולם חופשי לבחור על מה אתה מעוניין לשים את הדגש. 

יש המדגישים את הרצח של רבין כפגיעה חמורה בקדושת החיים, ולכן עלינו לחנך ראשית כל על העיקרון הזה: התנגדות לאלימות, לרצח, לכל צורה של השלטת דעה אחת באמצעי טרור, פגיעה פיזית והפחדה. יש המדגישים את העיקרון הדמוקרטי: רצח ראש הממשלה מסמל את הפגיעה במשטר הדמוקרטי עצמו שרבין רק ייצג: אנחנו חיים בחברה מלאת עמדות וגישות ואמונות, והערך המגשר צריך להיות על דרכים להסכמה בעת מחלוקת. אין דרך טובה מדמוקרטיה בה אחרי הכל 'הרוב קובע', זכותו של הרוב לחוקק ברוב קולות, ויחד עם זה שמירה קפדנית על זכויותיו של המיעוט, כולל זכויות הפרט וחירויות יסוד מוגנות שאין לרוב שום רשות לפגוע בהן, שאין להפר ושאין לדכא (זכות לאזרחות, לבחור ולהיבחר לכנסת, זכות להתארגנות במפלגה פוליטית, זכות למשפט, הגנה ושוויון בפני החוק, זכות לחופש האמונה והדעה, חופש הדת והחופש מדת, חופש הביטוי הפרסום וההפגנה, חופש היצירה האמנותית והמחקר המדעי, חופש התנועה – מהמדינה ובתוכה, חופש בחירת התעסוקה, וכדומה). יש המדגישים את דמותו של יצחק רבין כמנהיג ציוני, כלוחם למען הגשמת חלום הציונות, רבין 'הצבר' ממשיכם של הרצל ובן גוריון, שתרם כל חייו להקמתה של מדינת ישראל והגנתה משך שנים רבות – בפלמ"ח, בצה"ל וכשר ביטחון. יש המדגישים את דמותו כמי שעשה פריצת דרך בתהליך השלום עם הפלסטינים ובהסכם השלום עם ירדן. רבין כאיש השלום, וזוכה פרס נובל לשלום. יש המדגישים את היותו מנהיג סוציאל דמוקרט, איש תנועת העבודה הישראלית, שהפנה משאבים ציבוריים גדולים ליצירת חלוקת משאבים צודקת ושוויון הזדמנויות בתחומים רבים, בראש ובראשונה חינוך. הוא מהווה גם דגם ומודל חיקוי של מנהיגות אחראית, צנועה ומשתפת. ויש המדגישים את המרכזיות של המחלוקת האידאולוגית –פוליטית- רוחנית שבגללה נרצח רבין, דהיינו שאלת הלגיטימיות של אפשרות חלוקת הארץ, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, ומתרכזים במשמעות הקשר לארץ, 'הזכות על ארץ ישראל' ורעיון 'ארץ ישראל השלימה' שהוצג ע"י הרוצח כעיקרון הגובר על כל שיקול לגיטימי אחר, ומה המשתמע מכך מבחינה לאומית, ערכית, דתית, וכו'. עניין נוסף שרבים שוקדים להתעמק בו: הסובלנות לעומת הקנאות, האישיות הקנאית ואידיאולוגיות קנאיות: מה פירוש המושג, ומה הדוגמאות שלו בהיסטוריה ובעם היהודי.

טוב, אחרי כל האפשרויות האלה, מה מציע אלול? כבית מדרש משותף לימין ושמאל, לדתיים וחילוניים, יש כיוון אחד שאלול מנסה לקדם במיוחד: אנו מקווים לכך שיום הזיכרון לרצח רבין יהפוך באורח רשמי ל'יום הדמוקרטיה' וערכי הדמוקרטיה בישראל. ערכי שוויון ערך האדם, ערכי החירות והשותפות, וניהול מחלוקות ללא אלימות. חירות האמונה והביטוי, חירות הביקורת על השלטון, חירות ההפגנה והדיבור, זכויות האדם והמיעוט, שוויון זכויות אזרחי ושוויון בזכות ההצבעה ושוויון בפני החוק, וכד' , שותפות אזרחית בישראל סביב 'כללי המשחק' לניהול המחלוקות וניהול המדינה: ערכי הדמוקרטיה. 

אין חג כלשהו במסורת היהודית והישראלית המוקדש לעניין החשוב הזה, ולא עוצב יום דמוקרטיה מאז הקמת המדינה היהודית הדמוקרטית שלנו. יום העצמאות הוא יותר חג הציונות וההתחדשות הלאומית היהודית בארץ ישראל. אז 'יום הדמוקרטיה' – זו הזדמנות לעיצוב תרבות זיכרון ומועד משמעותי שבו ישתתפו לראשונה בטבעיות איתנו גם אזרחים לא יהודים (ערביי ישראל המוסלמים, דרוזים ובדווים ונוצרים), ובוודאי שהכותרת תשתף גם את השמאל וגם את הימין הישראלי, גם את הדתיים וגם את החילוניים. היום הזה יהפוך לאתוס ומועד ישראלי מוסכם על כולם.

מי שירצה יוכל כמובן לשים דגש על 'מורשת רבין' והביוגרפיה האישית והתנועתית שלו, אמונותיו ודרכו, עמדותיו הפוליטיות, מחנה השלום, הסכמי אוסלו, פרס נובל לשלום, תנועת העבודה והפלמ"ח וכד'. כולם ראויים בהחלט לזיכרון ולימוד לכל המעוניינים בכך, אבל כדאי לשים דגש לאומי סביב ערכי הדמוקרטיה המשותפים.

אגב שלל הנושאים האחרים שהוזכרו, יש לנו חומרי לימוד נפלאים על כל הנושאים הללו. הרי בית מדרש אלול הוקם בדיוק כדי למנוע רצח ומשבר לאומי מהסוג הזה, ויש בו ניסיון לחפש מודלים יהודיים עתיקים לסובלנות, גישור, שלום, ודיאלוג מתמיד בין אמונות והשקפות בעם היהודי. למשל, השם אלול מסתמך על המורשת של מחלוקת בית הלל ובית שמאי מתקופת המשנה כמודל עבורנו. הלל ושמאי של ימינו הם אולי 'הדתיים' ו'החילוניים' או 'הימין' ו'השמאל' – קווי מחלוקת עמוקים על תפיסות עולם ואמונות שחוצים את החברה הישראלית, מפרים אותה מצד אחד בתסיסה רעיונית, אבל מאוד מסוכנים לה בדמותם הקיצונית, ורצח ראש הממשלה מוכיח. אצל הלל ושמאי הייתה סובלנות הדדית ותקשורת מכבדת למרות המחלוקות הקשות בפרשנות חוקי התורה, וכך אנו רוצים לראות את עצמנו היום: הקשבה הדדית, לימוד יחד, הסכמה על כללי סובלנות והתנגדות לכפייה וקנאות, המשך ולימוד והגשמת האוצרות היפהפיים מתוך המסורת ההומאנית היהודית, יחד עם מיטב הערכים הדמוקרטיים המודרניים.

איזה מקורות אנו מציעים לך? ניתן מספר דוגמאות (אתה מוזמן להגיע לספריית אלול ולחפש חומרים): 

1. מחלוקת בית הלל ובית שמאי במשנה ובתלמוד: משנה מסכת אבות ה' יז על מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת קורח ומשה (סיפור קורח במדבר טז)
2. תלמוד בבלי, עירובין יג ע"ב: שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל… עד שיצאה בת קול ואמרה 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'. וההמשך על הענווה של בית הלל שבזכותו זכו בית הלל שתיקבע הלכה כמותם.
3. שירים על מחלוקת ועל צדק, שלא מבטלת סובלנות, אנושיות, אחווה ואהבת ישראל: למשל יהודה עמיחי/ המקום שבו אנו צודקים, זלדה/שני יסודות, אהוד מנור/ניצוץ האהבה, .
4. 'שלום' כערך ביהדות, ביחוד מדרשים שונים , למשל הסיפורים על דרכי השלום של אהרון, (באבות דרבי נתן יב), עליו נאמר במסכת אבות א': "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
5. קין והבל – מדרשים (מדרש בראשית רבה, פרשה כב, ז) על הסיבות 'לרצח הראשון', ומה זה אומר עלינו. לצד זה קטעים מתוך המשנה (סנהדרין ד', ה) על הזהירות המופלגת שצריכים להיזהר הדנים בדיני נפשות ובשאלות של רצח ועונש מוות, כי עד כמה קדושים הם חיי אדם.
6. שני סיפורים עם אופי דמוקרטי בתלמוד: האחד (מסכת בבא מציעא נ"ט ע"ב) – סיפור המחלוקת הגדולה מאוד בין החכמים (מחלוקת שאפילו אלוהים התערב בה, ונוצח!), על פרשנות חוק התורה בעניין 'תנורו של עכנאי'. 
7. והספור הדמוקרטי השני (מסכת ברכות כ"ז): 'הדמוקרטיזציה של התורה לאחר החורבן' – סיפור ההדחה של רבן גמליאל מן הנשיאות בתקופת יבנה, וסיבותיה. 
8. מנהיגות שאסור לפגוע בה גם בעת מחלוקת לאומית קשה: סיפור רצח גדליה בן אחיקם (ירמיהו, פרקים מ, מא)
9. פרשת עגלה ערופה (דברים כא) והאחריות של נבחרי הציבור שצריכם לדאוג להגנה וסדרים המאפשרים חיים ולא אלימות בסביבתם, ולהגיע למקום הרצח ולומר מפורשות, להעלאת המודעות והאחריות: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
10. סיפור תלמודי משמעותי על השאלה של סדר העדיפויות הערכי בדת ובחיים בכלל, ועל דתיות שהופכת לפולחן אלילי. זה סיפור על רצח מתוך תחרותיות בין כוהנים במקדש, קנאות דתית שבעצם לגמרי מאבדת את הפרופורציות בין קדושת ערך החיים והמוסר הטבעי, ובין קדושת חפצים פולחניים וחוקי טומאה במקדש: (מסכת יומא בתלמוד, כג ע"א)
11.  על ארץ ישראל ומחלוקות עליה: אברהם ולוט מחלקים ביניהם את הארץ (בראשית יג) ומדרשי חז"ל על כך, שאלת "זכותנו (או חובתנו?) על הארץ'" וחובתנו על מוסר וצדק: פירוש רש"י על בראשית א', א', ודיונים מודרניים על כך. הכל נמצא באלול, אתה מוזמן.