שאלה:
לחברי אלול שלומות, אני ובן זוגי (מירה ומשה אבן שאול) החלטנו לנסות להכניס תוכן יהודי יותר מעניין ועשיר לחגים במשפחתנו, אז פונים לכמה אירגוני התחדשות יהודית לשמוע המלצות. למשל, האם יש לכם רעיונות לחג סוכות הקרב ובא?
תשובה:
שלום לכם ותודה על הפנייה אלינו. סוכות הוא חג עם כיוונים שונים שאפשר לפתח עליהם לימוד קצר ושיחה. למשל ספר קהלת, שהמסורת היהודית הצמידה אותו דוקא לסוכות (כמו את ספר יונה לראש השנה, את שיר השירים לפסח, את מגילת רות לשבועות, וכד'). ספר קהלת מלא בחכמת חיים, ותהיות על החיים, ויכול לדבר עם כל אדם החושב קצת על חייו, ויכול להיות מעניין לקרוא מתוכו משפטים ולחשוב עליהם בשיחה משותפת. הספר מתאר ניגודים גדולים בין ערכים בתוך חיינו הקצרים, ועולות מתוכו מייד שאלות פילוסופיה ושאלות טעם ואמונה, תהיות על משמעות החיים או חוסר המשמעות שלהם, בניסוח של קהלת: 'הבל הבלים הכל הבל'. ומה זה בכלל 'משמעות'?… וממליצים לכם להציץ למשל במגוון הפירושים השונים שניתנו לפסוק הפסימי והניהיליסטי לכאורה, 'הבל הבלים הכל הבל', שנראה סותר על פניו את התודעה שהיינו מצפים לה מאדם מאמין. האמנם החיים הם הבל? חסרי משמעות וטעם? איך טענה כזאת מצאה מקום בין דפי ספר האמונה הגדול, התנ'ך? ההתמודדות עם שאלה זו ליוותה את פרשניו השונים של קהלת, מספר הזוהר ועד ישעיהו לייבוביץ', והרבה מהפרשנים המסורתיים. זה כר נרחב לשיחות ולימוד.
נושא אחר הוא 'האושפיזין בסוכה', ו'הכנסת אורחים' בכלל כערך חשוב וכחוויה שמלווה כל משפחה וכל אדם, אם כמארחים או כמתארחים אצל אחרים. האורחים 'האושפיזין' המגיעים לסוכתנו, בין אם אורחים אנושיים שזו הזדמנות להזמין מראש, ובין אם 'אורחים' סמליים, שבעת האושפיזין העליונים, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרון, יוסף ודוד, שעל פי המסורת מגיעים לסוכתנו בימים שונים של החג, והם המקבילים לדמויות התורה וגם לספירות הקבלה, מעין צינורות שונים לשפע בחיינו, שבכל יום נפתח במיוחד אחד מהם.
המסורת של אירוח בסוכה מקבלת הטעמה מיוחדת בהזמנת "האושפיזין העילאין", אבות האומה, בברכה שקוראים עם הכניסה לסוכה: "עולו עולו אושפיזין עילאין קדישין, עולו אבהן עילאין קדישין למיטב בצלא דמהימנותא עילאה. לעול אברהם רחימא, ועימיה יצחק עקדתא, ועימיה יעקב שלמתא, ועימיה משה רעיא מהימנא, ועימיה אהרון כהנא, ועימיה יוסף צדיקא, ועימיה דוד מלכא משיחא." אבות האומה הללו מייצגים גם איכויות רוחניות שונות בחיים, איכויות של רוך ושל קושי, של חסד ודין, של תכונות זכריות ונקביות, של אמת ושלום, וכולי. ובהתאמה למערך הספירות האלוהיות במסורת הקבלית: אברהם מזוהה עם איכויות החסד, ולכן גם עם 'ספירת חסד', יצחק מזוהה עם דין, או בשם אחר עם גבורה, יעקב עם רחמים, וכן הלאה עד לספירת יסוד, 'צדיק יסוד עולם' (מקושרת ליוסף), וספירת מלכות, בעלת האופי הנקבי (ומקושרת לדוד המלך).
אז אפשר ללמוד על הכנסת אורחים, באופן כללי ומניסיון חיינו, ואפשר גם ללמוד על הדמויות האלה ולנסות לשאול מה משמעותי לנו בכל אחת מהן.
מדוע כאי לנצל את החג להתבונן בסמלים האלה ו'להזמין אותם אלינו'? כי זה נוגע ליכולת שלנו להכיר את עצמנו יותר טוב, ולהשתפר בחיינו. כל עבודת המידות ותיקון האדם שהציעו הקבלה והחסידות מבוססות על חתירה להרמוניה בין איכויות החיים שמגלמות הספירות השונות. הכוונה להרמוניה בין כוחות האישיות שבכל אדם בתוך נפשו הוא, וגם בינו לבין אחרים, במשפחה, בקהילה, ובין חברות שונות. למשל במתח בין אמת לשלום: בקשת האמת והצדק ושמירה קפדנית עליהם בכל מחיר, לעומת חתירה לשלום וחיים משותפים בין אמיתות או תרבויות מתנגשות, או סוגי אופי מנוגדים – דבר המחייב גמישות ופשרה. או הניסיון המתמשך (הידוע בכל זוגיות), להתאמה בין כוחות נפש זכריים ונקביים, שחכמי הקבלה הבינו כמשימה רוחנית ודתית קדושה, "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". בעיניהם זוהי הדרך לתיקון הפירוד בין הקב"ה והשכינה, ההיבטים ה'זכריים' ו'הנקביים' באלוהות עצמה, היבטים ש'האושפיזין' מייצגים, שהספירות מייצגות.
נושא נוסף לסוכות יכול להיות 'קבע וארעיות', כלומר ההבדל בין בית לסוכה, שכל אחד מהם מייצג היבט אחר של החיים בכלל, אחיזה ושמיטה, יציבות ושינוי, וכדומה. יש על זה גם דיונים מעניינים של חז'ל במסכת 'סוכה' בתלמוד הבבלי. כדאי לכם ללמוד מהמסכת הזו.
והנושא האחרון שנמליץ עליו הוא הכיוון החקלאי, 'חג האסיף', איסוף הפירות שהבשילו, הפירות של סוף הקיץ לקראת החורף… תוכלו להביא חפצים שמייצגים בעיניכם דברים שאספתם' במהלך השנה האחרונה ולשוחח עליהם: למשל דברים שכתבתם, שקראתם, שקניתם, ששמעתם במוזיקה, אנשים שפגשתם, מקומות בהם הייתם, וכו', וכשמישהו מציג או מספר ל אחד מהם אתם פותחים על זה שיחה דרך שאלות. כל מיני שאלות: מדוע, לצורך מה, מה ההרגשה, כמה, איך, איפה, מתי, האם…
חג שמח לכם
צוות אלול
