"החיטה צומחת שוב" של המשוררת דורית צמרת, חברת בית השיטה.
על קיבוץ בית השיטה, שאיבד 11 מבניו במלחמת יום הכיפורים.
קיבוץ אחד, מלחמה אחת, 11 הרוגים.
לא נתפס.
האם אפשר להמשיך לחיות בקיבוץ עם 11 משפחות שכולות, שנוספו ללוח השכול של בית השיטה.
אין מלחמה, שבית השיטה לא שילמה בדם בניה. לתדהמתי, הסיפור של בית השיטה במלחמת יום הכיפורים מוזכר בלקוניות באתר הקיבוץ בגוגל. בקושי עמוד אחד. לא צריך להיות פסיכואנליטיקאי, כדי להבין איזה הדחקה קולקטיבית החברה הזאת חוותה. יש תמונות של הנופלים וכמה משפטים וזהו.
בגוגל כתוב ביובש ,שבבית השיטה מספר הנופלים הוא הגדול ביותר, באופן יחסי לגודלו באוכלוסייה.
אינני בא לשפוט את חברי הקיבוץ. רק לתהות, אולי באמת החיטה צומחת שוב.
