בין אוהל מועד ובית המקדש

בלימוד נפגוש בעיקר מקורות מהתנ"ך, המתארים הבדלים בין 'אוהל מועד' ובין 'המשכן' שבנו בני ישראל במדבר ובכניסתם לארץ ישראל, או המקדש בירושלים בתקופה מאוחרת יותר. מימדים שונים ואיכויות שונות מיוחסים לכל אחד מהבתים/אוהלים הללו.

1) "ואת המשכן תעשה"- תכנון אוהל מועד

א וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, עֶשֶׂר יְרִיעֹת:  שֵׁשׁ מָשְׁזָר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי–כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  ב אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה, הַיְרִיעָה הָאֶחָת; מִדָּה אַחַת, לְכָל-הַיְרִיעֹת.  ג חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת, תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת, אִשָּׁה, אֶל-אֲחֹתָהּ; וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת, אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ.  ד וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת, מִקָּצָה, בַּחֹבָרֶת; וְכֵן תַּעֲשֶׂה, בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה, הַקִּיצוֹנָה, בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית.  ה חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת, וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה, אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית:  מַקְבִּילֹת, הַלֻּלָאֹת, אִשָּׁה, אֶל-אֲחֹתָהּ.  ו וְעָשִׂיתָ, חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב; וְחִבַּרְתָּ אֶת-הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, בַּקְּרָסִים, וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן, אֶחָד.  ז וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים, לְאֹהֶל עַל-הַמִּשְׁכָּן; עַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.  ח אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה, הַיְרִיעָה הָאֶחָת; מִדָּה אַחַת, לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת.  ט וְחִבַּרְתָּ אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת, לְבָד, וְאֶת-שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת, לְבָד; וְכָפַלְתָּ אֶת-הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית, אֶל-מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל.  י וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת, הַקִּיצֹנָה, בַּחֹבָרֶת; וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת, עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה, הַחֹבֶרֶת, הַשֵּׁנִית.  יא וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת, חֲמִשִּׁים; וְהֵבֵאתָ אֶת-הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת, וְחִבַּרְתָּ אֶת-הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד.  יב וְסֶרַח, הָעֹדֵף, בִּירִיעֹת, הָאֹהֶל–חֲצִי הַיְרִיעָה, הָעֹדֶפֶת, תִּסְרַח, עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן.  יג וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה, בָּעֹדֵף, בְּאֹרֶךְ, יְרִיעֹת הָאֹהֶל:  יִהְיֶה סָרוּחַ עַל-צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן, מִזֶּה וּמִזֶּה–לְכַסֹּתוֹ.  יד וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים, מִלְמָעְלָה.

שמות, פרק כו

• מה מאפיין אוהל?
• האם המשכן/ אוהל מועד הוא אוהל בעיניכם?
• מה היו לדעתכם "השיקולים" בתכנון אוהל מועד (צורה, חומרים וכו')?

2) בניית המקדש על ידי שלמה

א וְאֶת-בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְכַל, אֶת-כָּל-בֵּיתוֹ.  ב וַיִּבֶן אֶת-בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ; עַל, אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים, וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים, עַל-הָעַמּוּדִים.  ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז, מִמַּעַל עַל-הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר עַל-הָעַמּוּדִים, אַרְבָּעִים, וַחֲמִשָּׁה–חֲמִשָּׁה עָשָׂר, הַטּוּר.  ד וּשְׁקֻפִים, שְׁלֹשָׁה טוּרִים; וּמֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.  ה וְכָל-הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת, רְבֻעִים שָׁקֶף; וּמוּל מֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.  ו וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים, עָשָׂה, חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ; וְאוּלָם, עַל-פְּנֵיהֶם, וְעַמֻּדִים וְעָב, עַל-פְּנֵיהֶם.  ז וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; וְסָפוּן בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע.  ח וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר-יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת, מִבֵּית לָאוּלָם, כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, הָיָה; וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה, כָּאוּלָם, הַזֶּה.  ט כָּל-אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת, כְּמִדּוֹת גָּזִית, מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה, מִבַּיִת וּמִחוּץ; וּמִמַּסָּד, עַד-הַטְּפָחוֹת, וּמִחוּץ, עַד-הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.  י וּמְיֻסָּד, אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת–אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.  יא וּמִלְמַעְלָה, אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית–וָאָרֶז.  יב וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב, שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית, וְטוּר, כְּרֻתֹת אֲרָזִים; וְלַחֲצַר בֵּית-יְהוָה הַפְּנִימִית, וּלְאֻלָם הַבָּיִת.

מלכים א, פרק ז

3) לא ארמון/ שלמה אבן גבירול

לֹא אַרְמוֹן וְלֹא בִירָה / לֹא גָזִית וְלֹא דִירָה

לֹא הֵיכָל וְלֹא וָוִים / לֹא זֶבַח וְלֹא חֲלָבִים

לֹא טְבִילָה וְלֹא יָדוֹת / לֹא כֹפֶר וְלֹא לְהִתְוַדּוֹת

לֹא מִזְבֵּחַ וְלֹא נְסָכִים / לֹא סֹלֶת וְלֹא עֲרָכִים

לֹא פָרֹכֶת וְלֹא צְלָפִים / לֹא קְטֹרֶת וְלֹא רְצָפִים

לֹא שְׁפִיכָה וְלֹא תִימֹרֶת / לֹא שְׁמוֹנָה וְלֹא לְתִפְאֶרֶת

לֹא מִדְבָּר וְלֹא הָאוֹזֵל / לֹא שָׂעִיר וְלֹא עֲזָאזֵל.

וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן / מַחְמַד כָּל עָיִן

• אלו הבדלים היו בין המשכן והמקדש? (חישבו על המבנה, צורתו וגודלו, החומרים, המרחב, האווירה ועוד).
• אילו מחשבות מעלה בכם, דוברי העברית החיים בארץ, המפגש עם שירו של איבן גבירול שחי בספרד במאה ה-11? (התפעלות/ בושה/ נחיתות/ אדישות). איך אתם מסבירים הבדל זה בין העברית שלו לשלנו? והאם הייתם רוצים לשנות משהו בתפיסת העברית של ימינו?

4) משה מקים את אהל מועד

ז וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת-הָאֹהֶל וְנָטָה-לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הַרְחֵק מִן-הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה, כָּל-מְבַקֵּשׁ יְהוָה, יֵצֵא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.  ח וְהָיָה, כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל-הָאֹהֶל, יָקוּמוּ כָּל-הָעָם, וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ; וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה, עַד-בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה.  ט וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה.  י וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ.

שמות, פרק לג (לאחר חטא העגל)

• איזה אוהל לקח משה? מה המשמעות של המעשה?
• מה מגדיר את אוהל מועד לפי קטע זה?
• האם משה היה יכול לעשות כך גם בתקופה מאוחרת יותר, כשהמשכן כבר היה קיים?

5) האדם מכבד את מקומו

ר' יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא האדם מכבד את מקומו. וראייה לדבר: שכן מצינו בהר סיני, שכל זמן שהשכינה היתה שרויה עליו, אמרה תורה: "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" (שמות לד, ג), נסתלקה שכינה ממנו — אמרה תורה: "במשך היבל המה יעלו בהר" (שמות יט, יג), משמע שאין הקדושה תלויה במקום אלא בהשראת השכינה בו, וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהוא נטוי ועומד אמרה תורה: "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב" (במדבר ה, ב), הוגללו הפרוכת בזמן שנסע המחנה — הותרו הזבין והמצורעים ליכנס שם.

מסכת תענית, דף כא, תלמוד בבלי, ביאור שטיינזלץ

• ר' יוסי מביא דוגמאות מזמן ההליכה במדבר, האם ניתן לומר את אותה אמירה גם לגבי ישובי קבע?
• האם ישנם מקומות מכובדים ולא מכובדים להכנס בהם? תנו דוגמא מנסיונכם,בבית שלכם עצמכם או מבתים בהם ביקרתם.

6) משה ואהרון בורחים לאהל מועד

א וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.  ב וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן.  ג וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה;…
ו וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֲלֵיהֶם.  

במדבר, פרק כ

"ותמת שם מרים"- …כיוון שמתה מרים, ומשה ואהרן עסוקים בה, וישראל מבקשים מים ואין מוצאין, מיד נתכנסו עליהם (בני ישראל על משה ואהרון),

כיוון שראו אותם באין, אמר משה לאהרן: תאמר מהו כינוס זה?
אמר לו אהרן: לא בני אברהם יצחק ויעקב הן, גומלי חסדים בני גומלי חסדים? (ובאו לגמול חסד עם מרים ולעסוק בקבורתה)
אמר לו משה: אי אתה יודע להפריש בין כינוס לכינוס, אין זה כינוס של תקנה (מצווה) אלא של קלקלה (עבירה), שאלו היה כינוס של תקנה היו צריכים להיות בראשם שרי אלפים ושרי מאות וגו', ואתה אומר לגמול חסד הן באין?!

מיד הטיחו דברים כנגדו, שנאמר: וירב העם עם משה, כיון שראה משה ואהרן פניהם זעומות, ברחו להם לאהל מועד.

משל למה הדבר דומה?

לגדול המדינה שנזדעזעו בני במדינה (מרדו בו) וברח לפלטין של מלך.

וירא כבוד ה' – אמר להן הקב"ה למשרתי צבור: צאו מכאן במהרה! בני מתים בצמא ואתם יושבין ומתאבלין על הזקנה!

מדרש ילקוט שמעוני לפרשת חוקת (במדבר כ'), עם פירוש ספר האגדה

• מה המסר של הסיפור?- למי שייך אוהל מועד: למשה ואהרן, לעם או לאלוהים?
• למי שייך הארמון: לשרים, לעם או למלך?
• מה משמעות האפשרויות השונות?

8) המלך בהיכלו

ואני פותח הדברים בזה הפרק במשל שאשאהו לך. ואומר: כי המלך הוא בהיכלו ואנשיו כולם – קצתם אנשי המדינה וקצתם חוץ למדינה, ואלו אשר במדינה – מהם מי שאחוריו אל בית המלך ומגמת פניו בדרך אחרת, ומהם מי שרוצה ללכת אל בית המלך ומגמתו אליו, ומבקש לבקר בהיכלו ולעמוד לפניו, אלא שעד היום לא ראה פני חומת הבית כלל; ומן הרוצים לבוא אל הבית – מהם שהגיע אליו והוא מתהלך סביבו מבקש למצוא השער, ומהם מי שנכנס בשער והוא הולך בפרוזדור, ומהם מי שהגיע עד שנכנס אל תוך הבית והוא עם המלך במקום אחד שהוא בית המלך; ולא בהגיעו אל תוך הבית יראה המלך או ידבר עמו, אבל אחר הגיעו אל תוך הבית אי אפשר לו מבלתי שישתדל השתדלות אחרת, ואז יעמוד לפני המלך ויראהו מרחוק או מקרוב, או ישמע דבר המלך או ידבר עמו.

• חישבו על נמשלים שונים למשל- מה הוא הבית, מיהו המלך, מי הם האנשים השונים?

והנני מפרש לך זה המשל אשר חדשתי לך, ואומר: אמנם אשר הם חוץ למדינה, הם כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך מסורת, כתורכים המשוטטים בצפון, והכושיים המשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה. ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות – למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף, אחר שהגיע להם תמונת האדם ותארו והכרה יותר מהכרת הקוף.

ואשר הם במדינה אלא שאחוריהם אל בית המלך – הם בעלי אמונה ועיון, אלא שעלו בידם דעות בלתי אמיתיות, אם מטעות גדולה שנפל בידם בעת עיונם, או שקבלו ממי שהטעה אותם, והם לעולם מפני הדעות ההם כל אשר ילכו – יוסיפו רוחק מבית המלך. ואלו יותר רעים מן הראשונים הרבה, ואלו הם אשר יביא הצורך בקצת העיתים להרגם ולמחות זכר דעותם – שלא יתעו דרכי זולתם.

והרוצים לבוא אל בית המלך ולהכנס אצלו אלא שלא ראו בית המלך כלל – הם המון אנשי התורה – רצוני לומר: ׳עמי הארץ העוסקים במצוות׳.

והמגיעים אל הבית ההולכים סביבו – הם התלמודיים אשר הם מאמינים דעות אמיתיות מצד הקבלה, ולומדים מעשי העבודות, ולא הרגילו בעיון שרשי התורה ולא חקרו כלל לאמת אמונה.

ואשר הכניסו עצמם לעיין בעקרי הדת כבר נכנסו לפרוזדור; ובני אדם שם שונים במעלתם בלא ספק.

אבל מי שהגיע לדעת מופת כל מה שנמצא עליו מופת, וידע מן הענינים האלהיים אמיתת כל מה שאפשר שתודע אמיתתו, ויקרב לאמיתת מה שאי אפשר בו רק להתקרב אל אמיתתו, כבר הגיע עם המלך בתוך הבית.

מורה נבוכים , חלק ג' נ״א (מתורגם)

• מה דעתכם על הדימויים בתיאור הרמב"ם? האם אתם מאמינים באמת משמעותית שנמצאת בדת ישראל? היכן אתם עצמכם נמצאים ביחס לאמת (מחוץ למדינה, בתוכה אבל הרחק מהארמון, בפרוזדור הארמון, בטרקלין…)?