אנשי אלול
נבחרת אלול
נולד בקיבוץ עין חרוד, דור שלישי למייסדים.
מנהל בית מדרש "אלול" (2019 ועד היום), ובנוסף יו"ר הוועד המנהל של "רשות הרבים".
ממייסדי "בית ישראל", קהילה השוכנת ופועלת בשכונת גילה בירושלים, בה חי ופועל עד היום.
ניהל את תכנית "מורשה – כל ישראל חברים", תכנית שהכשירה תלמידים להנחות ולקדם מעגלי שיח דיאלוגים בקהילת בי"ס. התכנית פעלה במאות בתי"ס מכל הזרמים.
בוגר מכון "מנדל", בי"ס למנהיגות חינוכית. בעל תואר MA בחינוך יהודי פלורליסטי (אונ' עברית ו HUC).
יליד קיבוץ מפלסים. מנחה ומרכז את בית המדרש המרכזי באלול, קהילות לומדות שונות בירושלים וברחבי הארץ, מנחה השתלמויות מנחים וקבוצות סטודנטים.
יוזם 'תנועת המטאטאים', בית מדרש 'חכמת חיים לזקנים' בבתי הספר, 'בית קברות אקולוגי', 'חיים בסרט' – מעגלי שיח בעקבות סרטים, ועוד.
ציוני אדוק, חוקר ועוסק בעיקר בהגות ציונית ויהודית מודרנית.
תושבת בת עין, גוש עציון.
חברת דירקטוריון החברה לפיתוח גוש עציון.
היתה רכזת לוגיסטית של עמותת 'יסודות', ומנהלת לשכת מנכ"ל מועצה אזורית גוש עציון.
לומדת ל BA בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
בוגרת הקורס 'דוברות פוליטית' של המרכז להכשרה פוליטית.
בעלת תעודת מדריכת אומנות מוסמכת, וגרפיקאית.
רכזת "אלול ספרותי" החל משנת 2022. אמא לריצ'י ולתמרה, חוקרת מחשבת ישראל, במאית (מופע פלמנקו שיר השירים "כלה לבנה כלה שחורה"), יוצרת, כותבת ("תוכנית ליבה לעם היהודי").
מתגוררת בקרית יובל ופעילה שכונתית למען צביונה של ירושלים.
בעבר מנהלת את קהילת כפר אדומים, ארכיאולוגית ומנהלת את יח' החינוך ברשות העתיקות.
מקדמת ומאמינה ביוזמות חברתיות וקהילתיות היוצרות שייכות למקום ולאנשים.
גרה בכפר אדומים.
בימאית תיאטרון ומנחת קבוצות.
עסקה בבניה וכתיבת תוכן ובניהול והנחיה של פרויקטים חברתיים וקהילתיים בקשת של תחומים, ובמסגרות שונות: עמותת גוונים, התנועה המסורתית, מסגרות שיקום, מרכז יעקב הרצוג, מרכזי 'עוצמה', בסוכנות היהודית ועוד.
עובדת כמנחת קבוצות וכבימאית עצמאית עם קבוצות מבוגרים ובעיקר נשים. מתמחה בהנחיית קבוצות בית מדרש ותיאטרון וקבוצות המשלבות למידת טקסטים ותיאטרון בשיטת "כדברא" שפיתחה.
בוגרת לימודי תיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, וקורס מנחי קבוצות בכלים בית מדרשיים ב"קולות בנגב" ומרכז יעקב הרצוג. תלמידת MA בתכנית משל"י למדעי היהדות במכון שכטר
מנחה את בית מדרש אלול בערד מעל עשרים שנה.
יליד סקוטלנד ומדבר במבטא סקוטי בולט. עלה לארץ בגיל 18 ועוסק כל חייו המקצועיים בחינוך יהודי וציוני עם סטודנטים מחו"ל ובקהילה המקומית בערד.
במהלך השנים בהנחייתו של אוברי, נוצרה בערד קהילה לומדת מיוחדת, ידידותית ואינטימית עם משתתפים וותיקים וחדשים השמחים להיפגש מדי שבוע ללמוד ולשתף.
מנחה ולומדת הרבה שנים באלול.
שותפה ביוזמה ובהקמה של 'בית מדרש כותבים', 'בית המדרש המתחדש', 'קהילה לומדת גורדון'. מנחה קבוצות לימוד, דיאלוג ויצירה במקומות נוספים.
כותבת ועורכת, אוהבת לעבוד באדמה, בקדרוּת, בניקוד.
חיה במצפה רמון, אמא וסבתא.
במאית תאטרון ויוצרת ירושלמית. בעלת תואר שני בבימוי תאטרון מאוניברסיטת תל אביב. הנחתה וביימה עשרות פרויקטים תאטרוניים, בהשתתפות קהלים שונים ומגוונים. אוהבת את המפגש בין המילה הכתובה למילה המבוצעת וחוקרת את יחסי הגומלין בין השתיים.
מנחה באלול למעלה מעשרים שנה. פעיל בתחומי היהדות הפלורליסטית במדינת ישראל, באלול, במכון הרטמן ובארגוני התחדשות יהודית נוספים.
(תלמיד נלהב של הלל הזקן וח.נ. ביאליק)
נשואה למשה ואמא לשלושה בנים ובת.
אוהבת ללמוד, כמעט כל דבר להתחדש ולגלות חידושים במציאות.
למדתי קולנוע ודרך עין המצלמה למדתי על האפשרות של בחירת נקודת המבט ועל האומנות ככלי.
עסקתי בעשיית סרטים תוך כדי גידול הילדים שהוא עבורי מרכז משמעותי בחיים.
עסקתי בניהול תוכן בבית אבי חי, פסטיבל הקהל ועוד.
בתי המדרש השונים משמשים עבורי קרקע פוריה לצמוח ממנה.
בשנים האחרונות סיימתי לימודים בתוכנית רבנות ישראלית במכון הרטמן ובמדרשה באורנים,
זכיתי לחתן, ולגלות את עצמי ואת העולם הנשי בין דפי התלמוד ובכלל.
חוקרת מגדר וזהויות חברתיות ומומחית למקרא, עוסקת בהטמעת גיוון, הכללה, הוגנות ושוויון מגדרי וחברתי, מרצה ומנחת קבוצות.
לומדת ומנחה כ- 25 שנה בבתי מדרש מתחדשים, מרצה במכללה להוראה ע"ש קיי בבאר שבע בתחומי החינוך ומדעי החיים, ומנחה סדנאות כתיבה.
בעלת השכלה אקדמית בביולוגיה.
בהנחיה שואבת השראה מחוויות לימודיות משמעותיות במדעי הרוח ובלימוד מקורות ביהדות, במסגרות שונות.
תושבת ירוחם.
כותבת שירה והגות ועורכת ספרים.
גדלה במשפחה חסידית וחקרה את משנתו של ר' צדוק הכהן מלובלין.
מוצאת חיים בתהליכי יצירה (וגם ניסיונות ללוותם ולהבינם), בשירה מכוונת של ניגונים חסידיים, בלימוד תורה הנוגע בנפש, בַּעברית, בריקוד, בנכדיה ובשיח קרוב עם חברי אמת.
(קרדיט לתמונה: מיכה שמחון)
עלה ארצה ב-1992. למד בישיבת הר עציון (אלון שבות). בוגר האוניברסיטה העברית (תואר שלישי בפילוסופיה ומחשבת ישראל), עבד במכון של הרב שטיינזלץ (תרגום תלמוד לרוסית), באוניברסיטה הפתוחה, משנת 1999 מרצה אורח באוניברסיטאות של מוסקבה וסנט פטרסבורג מטעם האוניברסיטה העברית. היה מנהל מחלקת המחקר במוזיאון היהודי במוסקבה (2012-2017), השתתף במספר ארט-פרויקטים ברוסיה (עד 24.02.2022).
שחקן, במאי, תסריטאי. בוגר אוניברסיטת תל אביב (עבודה סוציאלית) והאקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון (GITIS). מייסד הפרויקט "לאבורה-תוריה" במוסקבה – פרויקט שחקר את הקשר בין תיאטרון ליהדות.
כוריאוגרפית, במאית, מנהלת תיאטרון מחול ארינה בלוזור.
בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בסנקט-פטרסבורג.
במשך 30 שנה מלמדת מחול בירושלים בסגנונות שונים (קלאסי ועוד). כלת פרס אמ"י.
חיה בירושלים.
חוקרת של המיסטיקה היהודית, מרצה לקבלה וחסידות, עורכת ספרים, מתרגמת.
מלמדת בפרויקט סמבטיון ליהדות יצירתית, מנחה סדנאות מחול וטקסטים מיסטיים.
חיה בירושלים, אם לבת.
חוקר גוף, הכרה ושעשוע. מבקש בכל מאודו לחיות חיים כנים ושמחים. מסתבר שזה לא כל כך פשוט, או אולי פשוט מדי.
למד מעל עשור קבלה וחסידות בישיבת עתניאל, ובמקביל רקד מעל עשור מחול עכשוי באנסמבל 'כעת' בארץ ובעולם.
נשוי לצורית ואבא בהתהוות לעדן אהבה.
ד"ר אילון שמיר משמש כראש החוג למקרא ותרבות ישראל במכללת בית ברל.
שמיר למד במשך שנים רבות 'חשיבה הכרתית' ("שיטת ימימה"), ומשלב את הידע הזה במחקריו והגותו. שמיר פרסם ספר רב-שבחים בשם 'בשביל החיים', בו הסביר את תורתו של א.ד. גורדון כתורת-חיים עדכנית – דבר המתבטא בפופולאריות של הספר בקרב צעירים בוגרי מכינות, תנועות נוער ועוד. כך יוצר שמיר שילוב ייחודי בין ניסיון אישי, ידע אינטלקטואלי וידע נפשי-פסיכולוגי (שמיר הנו מאסטר בדמיון-מודרך וNLP-). הסדנאות עצמון נותנות ביטוי לשילוב זה, באמצעות מתודות מגוונות כמו למידה בחברותות, שיחה סדנאית, דמיון מודרך, ושירה משותפת.
לומדת ומלמדת תורה וחסידות, תפילה ועבודה פנימית במדרשות, במכינות, בבית מדרש להתחדשות ובלב לדעת.
למדה פסיכולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה, חינוך ויהדות.
בעלת תואר במחשבת ישראל ממכללת הרצוג, ותואר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה.
גרה בתקוע, נשואה ואמא לשישה.
יוצרת רב תחומית המחברת דרך היצירה בין בני אדם, בין תרבויות ובין אדם למקום.
מלווה רוחנית ומנחה קבוצות ויחידים דרך "מיתותרפיה" – שיטה המחברת בין סיפורים אישיים לסיפורים מכוננים ומיתוסים תרבותיים.
דוקטורנטית בנושא פיתוח שיטת ליווי קהילתית באמצעות אמנות, מיתוסים וטקסים.
ילידת ירושלים (דור שישי) וגרה בבית ציורי בשכונת קרית היובל.
במאית תיאטרון, סופרת, יזמית תרבות ומנחת בתי מדרש.
מנחה את בית המדרש לאמניות ואמנים ״וינפש״, ואת בית המדרש ״אגדות בין אדם לחברו״ במסגרת לימודי תואר השני ליהדות במכללה האקדמית אונו, הקימה את מיזם ״בזמן אמת״, והנחתה את תכנית הטלוויזיה ״לשם שינוי״.
פרסמה שני ספרי פרוזה – ׳מים הפוכים׳ ו׳שם איי הזהב׳.
הצגותיה הוצגו הארץ ובניו יורק בפסטיבלים שונים וזכו בפרסים.
ניהל את האגף לקשרי חוץ ב'יד ושם' משנת 1999. אחראי על מערך גיוס הכספים ופיתוח המשאבים ב'יד ושם', ועל אגודות 'ידידי יד ושם' בהיקף בינלאומי.
ניהל את לימודי היהדות של בית הספר 'הר הצופים' במלבורן, אוסטרליה, במשך ארבע שנים, הקים את בית הספר 'אפרתה' בירושלים וניהל אותו, והיה חבר שותף בוועדת החינוך שליוותה את הקמת בית הספר של 'מכון הרטמן'.
בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בתלמוד ומחשבת ישראל, ותואר שני בפילוסופיה יהודית. בוגר של 'עמיתי ירושלים' משנת 1994.
בעל דרגת סגן אלוף ובתפקידו האחרון היה מג"ד גדוד שריון במילואים.
בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית.
בעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (במסלול פילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית) מאוניברסיטת תל-אביב.
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימ').
לשעבר משנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים.
נשואה, אם לשניים וסבתא לחמישה.
רו"ח, נשוי ואב לשלושה, תושב חיפה.
בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה, המרכז האקדמי רופין, ומוסמך כדירקטור לחברות ציבוריות מטעם לשכת רואי החשבון.
סמנכ"ל כספים וכלכלה ברכבת ישראל.
סמנכ"ל כספים, חברת אלסטום (סיטאדיס) ישראל בע"מ.
בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובמחשבת ישראל, ותואר שני במחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית.
תלמידת מכון שלום הרטמן במשך ארבע שנים.
בעלת תואר ראשון במשפטים מן האוניברסיטה העברית.
לשעבר המשנה למנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
נשואה לדוד, אם לחמישה וסבתא לנכדים.
בעבר ניהלה בחברה להגנת הטבע ובעמותת 'קולות בנגב'. היום יועצת באשכול רשויות נגב מערבי.
בעלת תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, תואר שני ביזמות וניהול תרבות, שניהם במכללת ספיר.
בעלת ניסיון של מעל עשרים שנה בביוטק פארמה, פיתוח עסקי וחדשנות. מייסדת שותפה ומובילה את יחידת ADIR-O למחקר, פיתוח וחדשנות של המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב.
דירקטורית ומלווה מיזמים משלב הרעיון ועד ביצוע ויישום.
https://www.linkedin.com/in/talischaf
חבר קיבוץ מעלה החמישה. נשוי, אב לארבעה וסבא ל-11 נכדים.
מגיל צעיר עוסק בבירור זהותו היהודית והישראלית, למד באלול שנים רבות, הוסמך לרב חילוני, עוסק בהתחדשות יהודית, בעיצוב טקסי חיים וחגים ועוד.
עובד במועצה האזורית מטה יהודה – אב קהילה תומכת, נותן שירות לפנסיונרים וקשישים ברחבי המועצה.
מייסדת ומנהלת 'אלול' (1989-1993)
ייסוד בית מדרש ׳אלול׳ היה נקודת מפנה בתרבות העברית בישראל. נקודה בה ניכס לעצמו מחדש הציבור הכללי את לימוד התורה. חילונים ביחד עם דתיים בשוויון סמכויות ואחריות, בכבוד לערכי החיים של הקהילות השונות ובלי סמכות רבנית מחייבת. קיבלנו על עצמנו את הזכות והחובה לשוב ללימוד תורה כמשאב השראה לבניית החיים התרבותיים בארץ.
מנהל 'אלול' (1998-1999)
כשהוקם אלול במרחב המקוטב של החברה הישראלית בסוף שנות ה 80 הוא היה נקודת מפגש ומעבר גבול. מין שער מנדלבוים. כשקיומו התבסס, הוא הפך לטריטוריית ספר בפאתי המחנות הדומיננטיים, שקלטה אנשים רעיונות ושפה, והתיכה אותם לתרבות אחרת של שיחה ולמידה.
צוות ניהול 'אלול' וראש בית המדרש (2000-2007)
הכוח בלימוד שהיה באלול נבע מהשילוב שבין נאמנות לשעשוע, עתיקות והפתעה, ושימשו בו ענווה ותחושת חלוציות.
בבית המדרש אלול הנצה בנו הידיעה שהפכנו לנשאים חיים של תרבות הלימוד של בית המדרש: הידיעה שהלימוד הזה הפך לחלק מן ההוויה העצמית והזהות שלנו. לאן שלא הלכנו נשאנו את הידיעה שכך יש ללמוד.
מנהלת 'אלול' (2003-2013)
אלול הביא למרחב הישראלי יהודי באופן השווה לכל נפש את עולם הלמדנות היהודית לכל אחת ולכל אחד המעוניין.ת בכך. אלול פתח את ארון הספרים היהודי, הרחיב אותו והנגיש את הטקסטים בו. לבאים בשעריו, הפך המגע עם עולם זה אינטימי ואפשר קירבה, יצירתיות, בירור שאלות זהות, ושאלות קיומיות תוך היכרות עמוקה עם הטקסט ועם חברותא מגוונת. השיח המתפתח באלול מקיים באופן מדויק את 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'.
מנהלת 'אלול' (2013-2019)
'כשבא אלול נשמתי רועדת' אמר פעם יערי על חודש אלול. גם בבית מדרש אלול יכולנו לחוות את הרעדה הזו - רעד הלימוד, הגילוי והיצירה, רעד המפגש עם האחר, האישוש והערעור, רעד של תלמוד שיש בו מעשה. ומהו המעשה האלולי? נענו ללא הכרעה בין שתי תנועות נפש - "תלמוד גדול או מעשה גדול"? מחד סברנו כי הלימוד הוא הוא המעשה. עצם המפגש של שתיים ושניים ושכינה ביניהם היושבים מתוך שיח וכבוד הדדי, מתוך שונות אדירה באורחות חיים והשקפות עולם אך מתוך אהבה והערכה משותפת למקורות - הוא המעשה הנדיר והחריג כ"כ בחברה הישראלית. רות קלדרון אמרה בחגיגות ה-20 לאלול שכמו 'שניצלים במרינדה' או 'היפופוטמים בבריכה', אם נשהה בבריכת הלימוד מספיק זמן, המעשים יבואו מעצמם. מאידך, ביקשנו לרדוף גם אחר המעשה, הקהל, הרחבת המעגלים, לעתים סברנו כי לא די במגדל השן של הדרשנות, גם לא בחידוד החרבות המסעיר של בית המדרש, אפילו לא בבית המדרש בעל החלונות. גדולתו של אלול היתה בפריצתם החוזרת ונשנית של החלונות הללו אל ארבע הרוחות "וגם הכוכבים ירמזון ממרומם ישנים אנחנו ועינינו פקוחות".
צוות אלול מעלה תכנים רבים לאתר האינטרנט. הצוות מורכב מהעובדים והמתנדבים.
