ילדות 1

קהל יעד: מבוגרים

שאלת פתיחה: נסו להיזכר בחוויה אחת מכוננת מהילדות שלכם, שהשפיעה על מי שאתם היום. מה מאפיין את החוויה הזו? מדוע היא הייתה חוויה כה מכוננת?  

מקור מספר 1

חיק ילדות

שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ  כִּי-הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל.

קהלת, פרק יא, פסוקים ט-י

שאלות: 

1. כיצד מתאר מחבר קהלת את הילדות?
2. מה דעתך על התיאור הזה?
3. האם לדעתכם אפשר להביא למשפט אדם על דברים שעשה בתקופת ילדותו? 

מקור מספר 2

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת, לְמָתַי תִּשְׁכְּבִי?/ דְעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְעוֹרֶת נִנְעֲרוּ!
הֲלָעַד יְמֵי השַׁחֲרוּת? קוּמִי צְאִי,/ רְאִי מַלְאֲכֵי שֵׂיבָה בְּמוּסָר שִׁחֲרוּ,
וְהִתְנַעֲרִי מִן הַזְמָן כַּצִפֳּרִים/ אֲשֶׁר מֵרְסִיסֵי לַיְלָה יִתְנַעֲרוּ.
דְאִי כַדְרוֹר לִמְצֹא דְרוֹר מִמַעֲלֵךְ/ וּמִתוֹלְדוֹת יָמִים כְּיַמִים יִסְעֲרוּ.
הֲיִי אַחֲרֵי מַלְכֵּך מְרַדֶּפֶת, בְּסוֹד/ נְשָׁמוֹת אֲשֶׁר אֶל טוּב ה' נָהֲרוּ!

יהודה הלוי

שאלות:

1. כיצד מתאר יהודה הלוי את הילדות?
2. מה מצפה לישנה בהמשך חייה?
3. האם אתם מסכימים עם תיאור זה?

מקור מספר 3

הוּא [יהודה בן תימא] הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְּרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶּשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵּצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.

מסכת אבות, פרק ה, משנה כא

שאלות:

1. הביטו על הקטע. האם הדברים המיוחסים לכל שלב בהתבגרות נראים לכם תואמים את המהלכים המוכרים לכם מהחיים?
2. באיזה מן השלבים אתם נמצאים? כיצד התיאור פוגש אתכם בנסיון חייכם?

מקור מספר 4

אני וסימון ומואיז הקטן

ולפעמים כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי 

אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים 

אני חוזר אל הצבעים והקולות אל העיניים התמימות והגדולות 

אני חוזר אל השכונה אל עץ התות אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט 

היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן 

אני זוכר קולנוע רקס ביומיות ומרחוק פעמונים של כנסיות 

ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים לעוף איתן רצינו עד לעננים 

ובגן השעשועים על נדנדות נשבענו אמונים לכל הילדות 

שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות המלחמות היו אז לא אמיתיות 

היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן 

בנעלי שבת עם כובע של בארט ובעברית יפה עם עין ועם חית 

דהרנו על ענן עשוי מכריות ובאקדח פקקים הטבענו אוניות 

הייתי טרזן , וסימון ארול פלין ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין 

ובלילות החורף הקרים מאוד היינו מתכסים בכל החלומות 

היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן 

עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה מסימון לא שומעים אפילו לא מילה 

ומואיז הקטן לאן הוא נעלם וגם קולנוע רקס כבר לא קיים 

אבל אני כשאני כך לבדי אני חוזר לסמטאות ילדותי 

אל נעורי שנעלמו עם השנים לחברים שלי ההם הישנים 

היינו ילדים וזה היה מזמן אני וסימון ומואיז הקטן.

מילים: יוסי בנאי לחן: חנן יובל

שאלות: 

1. איך מצטיירת הילדות בשיר?
2. נסו להיזכר במקום שהיה משמעותי עבורכם כילדים. ספרו עליו בחברותא.