לימוד על בית בכפר וחיים בכפר, לעומת בית וחיים בעיר. מה ניסיון החיים המצטבר שלנו ושל אבות אבותינו בעניין זה? אילו אתגרים מעמידים בפנינו כל אחת מסביבות החיים הללו, והאם ניתן לשלב את הטוב שבשניהם?
1) וביניהם/ מאיר וענת בנאי
כך עכבר העיר
לי מספר, בין בניינים
שהלילות שבעירו
הם החיים.
ועכבר הכפר
בתוך שדה, כך לי אמר:
ריח מתוק של פרדסים
זה העיקר.
וביניהם, וביניהם,
אני הולך ואז חוזר
יש בי מזה, וגם מזה,
יש בי שניהם
אז עכבר הכפר,
על השקיעות הוא מספר
וידידו, זה מהעיר,
שוב ממהר.
וביניהם, וביניהם,
אני הולך ואז חוזר
יש בי מזה, וגם מזה,
יש בי שניהם
וביניהם, וביניהם,
על שפת הים שקט מוצא
ואז ברחוב סתם נהנה,
יש בי את זה
- יש בי מזה וגם מזה… ספרו על חוויות עיר שלכם וחוויות כפר שלכם.
- האם את.ה מעדיפ.ה לחיות בעיר או בכפר? מדוע
2) תמול שלשום/ ש"י עגנון
- האם הכרת מישהו שהתייחס כך לארץ ישראל?
3) תמונת האכר היא אפוא בימינו כצל עובר, ועוד מעט תעבור מן העולם
האמצעים המלאכותיים, שהשתמשו בהם עד כה להיטיב את מצב אחינו ולהוציאם ממצוקותיהם, מקצתם היו רק דלים ורעים, כיסוד המושבות השונות,ומקצתם נבנו על יסודות רעועים, כנסיונות להפוך את בני עמנו יום אחד לעובדי אדמה בארצות פזוריהם.
…ואולם כל האומר להפוך את כל היהודים לאכרים טועה טעות גדולה. האכרים הם שדרה תולדית ונכרים הם במלבושיהם, אשר נשארו ברב הארצות כאשר היו לפני לפי שנים, ובכלי עבודתם, שלא שנו טבעם וצורתם מדורות קדומים. האת והמחרשה אשר ביד האכר נושנות הן, הוא עוד זורע מתוך הסנור והמטפחת, עודנו קוצר בחרמשו, דש וחובט במקלו כמלפנים. ואנחנו הלא נדע, כי הדברים האלה נעשים עתה ע"י מכונות. גם שאלת עבוֹדת האדמה היא בכלל שאלת המכונות, ועתידה אמריקה לנצח את אירופא כבלוע בעלי הקרקעות הגדולים את הקטנים מהם.
תמונת האכר היא אפוא בימינו כצל עובר, ועוד מעט תעבור מן העולם. ואם יעמלו עתה בכל עז לתת קיום למעמד האכרים, רק מפני נמוקים שבפוליטיקה עושה כזאת כל מי שמוצא בו חפץ. להוסיף עתה אכרים חדשים על הישנים בדמותם ובתבניתם הוא מן הנמנע, דבר הבל ורעות רוח. אין ביד כל איש, אף בכח הון עצום, להסב את התרבות אחורנית בחזקת היד. הן גם להחזיק בנושנות ולדאוג לקיומן קשה מאד, וגם ביד העזות והתקיפות שבממשלות לא יצלח הדבר.
היאמרו אפוא להפוך את היהודי, שכבר קנה לו חכמה לאכּר בדמותו וצורתו העתיקה? והרי זה דומה כאומר אל היהודי: “הא לך חיצים וקשת וצא למלחמה”!
– “מה זאת!” – ישאל – “האנכי אלחם בקשת וחצים, בעת אשר אני רואה ביד האחרים קני רובה חדשים וכלי תותח עשויים ע”פ שטת קרופ"! טוב אשר עושים היהודים הפונים ערף לעצת החפצים לעשותם לאכרים. הקשת היא כלי מלחמה יפה מאד ומסֻגלת לעורר בנו רגשות תוגה בעתות המרגוע, אך מקומה בבית האסף לשרידי קדמוניות.
הרצל/ מדינת היהודים (מתוך הפרק העוסק בדרכי פתרון לשאלה היהודית)
- מה עמדתך בשאלת מידת התרומה לישוב הארץ- קיבוצים ומושבים או עיר?
- מה דעתך והרגשתך לגבי מצבה של החקלאות בארץ היום?
4) האיכר ולומדי התורה
…רבי אבהו אמר: התאנה הזו, בזמן שנלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה, ובזמן שאינה נלקטת בעונתה רע לה ורע לתאנה.
ר' חייא רבה ותלמידיו, ויש אומרים ר' עקיבא ותלמידיו, היו למודים להיות משכימים ויושבים ושונים תחת תאנה אחת. והיה בעל התאנה משכים ולוקטָהּ. אמרו: שמא הוא חושדנו.(שניקח מפירותיו).
מה עשו? החליפו מקומם.
הלך אצלם ואמר להם: רבותי, מצוה אחת, שהייתם למודים לזכות בי, שתשבו ותשנו תחת תאנתי, ביטלתם?אמרו לו: אמרנו שמא אתה חושדנו. פייסם וחזרו למקומם.
מה עשה? השכים בשחרית ולא ליקטה, וזרחה עליה החמה והתליעו.
אמרו: בעל התאנה יודע אימת היא עונתה של תאנה ללקוט ולוקטה.
כך הקב"ה יודע אימתי היא עונתם של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקם. זהו שכתוב: "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו ב).
מדרש בראשית רבה, פרשה ס"ב, ב (מתורגם)
- מה קורה במפגש בין החקלאי ללומדי התורה?
- מהו משקף? מה היחס ההדדי בניהם?
- חישבו על ה"טעויות" במפגש עם ה"אחר" בסיפור, ועל מפגשים שהיו לכם (עם כפרי, עירוני, וכו').
5) אמרות נוספות של חז"ל על יושבי הערים (מתוך ספר האגדה)
- אמר רב הונא: כל עיר שאין בה ירק — אין תלמיד חכם רשאי לדור בה. (עירובין נה)
- "לכה דודי נצא אל השדה" (שיר השירים ז')- אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר. (עירובין כא).
- אמר ר' יוסי בר חנינא: מנין שישיבת כרכים קשה — שנאמר: "ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים (נחמיה י"ח)" (כתובות קי)
- אמר רב: לעולם יחזר אדם ויחפש וישב בעיר שישיבתה קרובה, (שנוסדה לא מכבר), שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין, (שלא הספיקו עדיין לחטוא בה כל כך). וכפי שנאמר שאמר לוט למלאך: "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער" (בראשית יט, כ), — מתוך שישיבתה קרובה, שנתיישבה מקרוב, לכן עונותיה מוצערין (מעטים).
6) ערים יפות מגדלות אנשים בעלי נפש יפה!, אבל אין זה יופי של טבע.
נוסע אתה, למשל, מטריסט לוינה, הטבע של המקום פשוט מרעיש ביפיו, לפחות לגבי מי שרואה טבע כזה בפעם הראשונה. ומה אומר הטבע הזה לבני האדם? לא די שבכל מקום אתה פוגש עצים גזוזים כמו על פי איזו מודה וכדומה מן היפויים והקישוטים, הפועלים עליך ככל מיני יפויים וקישוטים, ככל מיני קוסמיטיקה, במקום שיש יופי טבעי, – הנה לכל אורך הדרך נתקלת עינך בלי הרף במודעות גדולות על דבר כל מה שכל מיני פבריקאים מפברקים בפבריקותיהם ושכל מיני חנוונים מציעים למכירה בחנויותיהם. והמודעות מדובקות על הרוב באילן או בסלע וחוצצות בין העין – ויותר מזה בין הנפש – ובין המראות היותר יפים והיותר נשגבים. וכל מיני בני אדם, שיש בהם בוודאי הרבה בעלי נפש ומחשבה, עוברים בדרך זו בכל יום לאלפים ולרבבות, – ואין דבר, עולם כמנהגו נוהג, “אדם מן הישוב” בוודאי לא יתרשל להוסיף: בוודאי כך צריך לנהוג. האמנם אין בזה חילול?… הייתי אומר: חילול הקודש, לולא נעשה בזמננו המבטא כל כך מחולל (האם אין ביחס כזה אל הטבע בכדי להוציא מכלל פלא, מה שארץ שווייץ, למשל, שאין כמוה, לפי כל הידיעות על אודותיה, ליופי, מגדלת, כפי הידוע, כמעט רק אנשים בינונים, וכמעט שאין בה גאונים?).
ובבואך לוינה בערב, והנה לפניך אורות ונגוהות להפליא, – והאור מה הוא אומר? גם האור מְרַקלֵם, מרקלם בכל מיני צורות וגוונים על כל מה שמרקלמים עצי השדה, סלעי ההרים, קירות הבתים, עמודי העתונים והולכי על שתים בכל אשר תדרוך כף רגלם. ובכלל פעולת העיר על הנפש, על הנפש שאינה מלוטשה ואינה חבושה במחוך! בוינה, המהוללה בתור אחת הערים היותר יפות באירופה, יש אמנם הרבה רחובות רחבים, הרבה עצים וירק, אבל בכלל שוב אותם הארגזים הגבוהים שאין להם שום סבר פנים של בתים חיים, אם לא סבר פנים של מצבות ענקיות ויפות, לפעמים יפות להפליא; שוב אותו הקרח וקפאון, הנטוי כעין רקיע על כל הרחובות, ואותה התרתיחה של כסף חי, אותה הרדיפה ההיפנוטית ברחובות האומרת: “הזמן הוא כסף”, הרדיפה אחרי עסק, אחרי עושר, אחרי כל מיני תענוגות או פשוט אחרי לחם, כאילו כל החיים נתונים באיזו קלחת או קערה, וכל אחד ממהר להקדים את האחרים ולחטוף עד כמה שאפשר יותר; שוב אותה הזרות בין איש לרעהו, אותה ההתבצרות בלבבות איש מרעהו ואותו ההידור הרשמי והנימוסיות הרשמית על הפנים. דומה, כי כל הטבע, שנתנו לו פה זכות ישיבה, משמש כעין דיקורציה או כעין משחק על הבמה, ואין לו רשות להיראות לעין הבריות אלא כשהוא גזוז ומיופה על פי כל חוקי המודה האחרונה. ולמה אכחד? כאשר שאלני חברי, שהיה עמי ברכבת, בהתפעלות: “היית רוצה, שיהיו לנו ערים כאלה בארץ ישראל?” – התפרץ מלבי, בלי מחשבה קודמת, התפרץ בכוח ההרגשה המדכאה, שפעלה בי כל הדרך ושהתחדשה פה בכל תוקף: “לא!”, – “לא” שהגיד מה שהפה לא יכול להגיד אז. ויש אנשים בעלי מחשבה ורגש המחליטים, כי ערים יפות מגדלות אנשים בעלי נפש יפה! אולי יפות כיפי העצים הגזוזים, המשמשים דיקורציה לערים, אבל אין זה יופי של טבע.
האדם והטבע, פרק ט. החיים כיצירה/ א.ד. גורדון
- יופי ואופי של תושבי עיר לעומת של יופי ואופי אנשי כפר – האם אתם מזדהים עם דברי גורדון?
7) תרבות חדשה שכזאת, שתהיה לא רק עירונית ואפילו לא כפרית
אנחנו שואפים מן העיר אל הכפר ועוד להלאה מזה. רצוני לומר, גם הכפר של היום אינו די בשבילנו. הכפר של היום עשוי להיות נמשך אחרי העיר, ואנחנו שואפים לברוא חיים שכאלה, שיהיו לא רק די איתנים לעמוד בפני חיי העיר, אלא שיהיה בהם די כוח למשוך את העיר אחריהם. הכפר של היום, מבחינת הקשר הנפשי של הקשור בו, עומד בעיקר על התמימוּת הילדותית, בעצם על התמימות של בערות. ובמידה שבן-הכפר מתפתח התפתחות שכלית ונפשית, במידה שהוא לומד לדעת את המדע, את המחשבה והיצירה העליונות, בקצרה, במידה שהוא מתקרב את התרבות העליונה של היום, – בה במידה הוא מתרחק מן הכפר ונמשך אל העיר ואל תרבותה ואל חייה התרבותיים. כי התרבות של היום, החל מהחיים הכלכליים וגמור במדע, באמנות ובחיים העליונים, היא כולה עירונית. ואפילו התנועות והזרמים, השואפים לחידוש החיים ולתיקון האדם, כמו הסוציאליות, האַנרכיות, האינדיבידואליות הקיצונית וכו‘, אינם גם הם אלא פרי התרבות העירונית, ושואפים בעצם להתחדשות עירונית, לכל היותר כפרית-עירונית, אם המבטא די הולם. רעיון העבודה, אם לרדת לסוף עמקו, מחייב בשורה האחרונה יצירת תרבות חדשה שכזאת, שתהיה לא רק עירונית ואפילו לא כפרית, כי אם אנושית-קוסמית בלי אמצעי, תרבות מהמקור הראשון, ממקור הטבע והחיים בתוך הטבע ועם הטבע, תרבות של התמזגות החיים האנושיים בחיי עולם, והיצירה האנושית ביצירה העולמית.
שותפות טבעית/ א.ד גורדון
- האם נמצאה צורת ישוב המשלבת עיר וכפר… ולמעלה מזה?
