דף לימוד לחנוכה מבית מדרש אלול
בראשית א
א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:
…
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
- כיצד ישנו אור לפני שנבראים המאורות?
- מה ההבדל בין אור לבין מאור?
בבלי מסכת חגיגה, דף יב ע"א
אמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה, וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו מהן, שנאמר "וימנע מרשעים אורם" (איוב לח טו). ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א ד) ואין טוב אלא צדיק שנאמר "אמרו צדיק כי טוב" (ישעיהו ג י) […]
אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: 'יומם יצוה ה' חסדו'. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום 'ובלילה שירה עמי'.
ויש אומרים: אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שהוא דומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי
- מהו האור הגנוז?
- מדוע אלוהים גונז את אורו?
- איך זה מרגיש לגנוז את האור שלך בגלל מעשיהם של אנשים אחרים?
זוהר תרומה, ח"ב קמח ע"ב – קמט ע"א
כתוב (בראשית א ג) 'ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור'. אמר רבי יוסי: אותו אור נגנז, והוא מזומן לצדיקים לעולם הבא, כמו שביארוהו, שכתוב: (תהלים צז יא) 'אור זרוע לצדיק', לצדיק ודאי.. ואותו אור לא שימש בעולם חוץ מביום הראשון, ולאחר מכן נגנז ולא שימש עוד.
רבי יהודה אמר: אילו נגנז מכל וכל, לא עומד העולם אפילו רגע אחד, אלא נגנז ונזרע, כזרע זה שעושה תולדות וזרעים ופירות, וממנו מתקיים העולם. ואין לך יום שלא יוצא ממנו בעולם ומקיים הכל, שבו זן הקב"ה את העולם.
ובכל מקום שעוסקים בתורה בלילה, חוט אחד יוצא מאותו אור הגנוז, ונמשך על אותם העוסקים בה, זהו שכתוב: (תהלים מב ט) 'יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירֹה עמי', והרי ביארנוהו.
- מה ההבדל בין לגנוז את האור לבין לזרוע אותו?
- מה עושה לנו הדימוי הזה של זרעי אור שנזרעים ועושים תולדות ופירות בעולם?
"… במשך הדורות האחרונים, מעת שחדרה לתוכנו ההשכלה האירופית, לא חדלו בתוכנו הקולות והקריאות ל"אור" מתוך "החושך" – מה שיש באירופה הוא "אור" ומה שיש אצלנו הוא "חושך". וכך הורגלנו אל המחשבה הזאת, והדורות האחרונים גם חונכו עליה.
ובתוך המהומה שכחנו דבר אחד. אבותינו מסרו לנו, כי יש לנו "אור גנוז" גדול. אולם אנחנו, בהיותנו בתוך החומות, האמנו, כי "האור הגנוז" הנהו בשמים, בגן עדן, וכאשר "נפקחו עינינו" לראות אור מבחוץ, חשבנו כי "האור הגנוז" אינו אלא אגדה, מליצה, או הכוונה היא שוב על "המאור שבתורה". לא עלה כלל על דעתנו, כי האור הזה גנוז בנו בעצמנו, והאור הוא אור ממשי, אם גדול או קטן, אבל בשבילנו אין אור גדול ממנו. ביקשנו את "המאור שבתורה", את "המאור שביהדות" ולא ביקשנו את המאור שביהודים, שביהודים החיים, את האור שכל יהודי חי יכול למצוא רק בעצמו ורק על ידי עצמו".
ממכתביו הפרטיים של מתיישב ועובד בארץ-ישראל לרעו אשר בגולה. מכתב שלישי בתוך, א.ד. גורדון מכתבים ורשימות, 2017.
- כיצד גורדון מתאר את האור הגנוז?
- איזה מפנה הוא מבקש לעשות ביחס לאור הגנוז?
יֵשׁ שָׁעָה שֶׁהָאוֹר \ רחל חלפי
"יֵשׁ שָׁעָה שֶׁהַכֹּל יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ
הָאוֹר
כְּמוֹ אֶבֶן חֵן בְּתוֹךְ עֲדִי זָהָב…"
- מהו רגע האור הזה שרחל חלפי מזהה בשירה?
- מה דעתכם על המימד הפיזי שמייחסת חלפי לאור?