שאלה:
האם לבית מדרש אלול השקפה ציונית, או פוסט ציונית (ופוסט מודרנית)?
תשובה:
שלום לך,
בקצרה, כל אחד מבאי אלול רואה את הלימוד והדיאלוג עם המקורות בדרכו הוא, ואין מטרה משותפת המחייבת את כולם. אבל אפשר לומר שכדרך כלל, אלול נוטה לעמדה ציונית, כלומר רואה עצמו חלק ושותף בחיזוק והשבחת המדינה היהודית הדמוקרטית, המפעל ההירואי של אבותינו וסבותינו שהקימו את המדינה הזו לאחר השואה, ופיתוח 'תרבות יהודית דמוקרטית'. בתורנו אנו ממשיכים ומעצבים את 'הבית הלאומי' הזה כמיטב יכולתנו וטעמנו, 'עיצוב פנים' ועיצוב תרבות ורוח, חינוך ויצירה, יופי וחכמה וצדק ושלום, בהשראת המיטב שאנו יכולים להפיק מעצמנו, והמיטב שאנו יכולים לקבל מהמסורת היהודית העשירה, מארון הספרים ומכמני הזיכרון היהודי ההיסטורי ודמויות המופת של כל הדורות, יחד עם מיטב הישגי התרבות העולמית כולה.
בשאלה הזכרת פוסט ציונות ופוסט מודרניזם בצמידות, כמעט כ'שמות נרדפים' במדינת ישראל. ואכן הרבה מהביקורת הפוסט ציונית על הציונות נובעת ממקורות מחשבה וביקורת פוסט מודרניים, כמו ביקורת הרעיון הלאומי והמדינה הלאומית, האתוסים והמיתוסים המומצאים של התרבות הלאומית 'המקורית', המוסדות הלאומיים, לצד המוסדות החברתיים הרשמיים והלגיטימיים בכלל, כגון מוסדות 'התרבות', האוניברסיטה ומוסדות המחקר המדעי 'האובייקטיבי', וועדות הפרסים וחלוקת הכספים הציבוריים, הגדרות ה'קאנון' והקריטריונים, ההירארכיה האיכותית, הגבוה והנמוך, תחומי הלגיטימיות והסטייה, הראוי והמגונה בנושאים שונים (מיניות למשל), ביקורת היומרות והמבנים המודרניים 'הדכאניים' של בית הספר, בית המשוגעים, בית החולים, בית הסוהר, בית המשפט, וכדומה. אבל חשוב לציין שלושה דברים:
א – יש ביקורת פוסט ציונית שאינה אנטי ציונית, אלא מחייבת את הציונות, ובוחנת מהם האתגרים לעם היהודי ולציונות בתקופה הגלובאלית החדשה שלאחר הקמת המדינה, תקופה עם מאפיינים 'פוסט מודרניים'. ב – יש ביקורת פוסט ציונית שאינה פוסט מודרנית רלטיביסטית בבסיסה אלא רואה את עצמה כמודרנית ומושמעת בשם ערכים מוחלטים, ערכי המודרניות, ההשכלה הביקורתית והנאורות, ההומאניזם, הליבראליזם, החירות והשוויון, זכויות האדם, הדמוקרטיה, הסוציאל-דמוקרטיה, וכד'. ג – יש ביקורת על הציונות הדמוקרטית המודרנית שמושמעת בשם שומרי המסורת היהודית עצמה, כגון העמדה החרדית, או העמדה הדתית-לאומית 'האולטרה-ציונית' 'המשיחית' או 'הפוסט-ציונית מימין', המעדיפה ערכים דתיים קדם מודרניים על פני דמוקרטיה ליברלית מודרנית שלהערכתם זמנה עבר.
באלול אפשר למצוא את כל הסוגים האלה של 'פוסט ציונים', ועוד אחרים, אבל רוב רובם של הלומדים הם ציונים, על אף שגם הם ציונים מסוגים שונים… זה התבטא גם במחלוקות ציוניות גדולות בתוך בית המדרש בזמני המשברים האידאולוגיים והפוליטיים בישראל מאז הקמת אלול: מחלוקות על ההתנחלויות, על הדרך להתייחס לאינתיפאדה הפלסטינית הראשונה, ועל הסכמי אוסלו, על המשמעות של רצח רבין, על האינתיפאדה והטרור שאחרי ניסיון הפשרה של ברק עם ערפאת בקמפ דיויד, על 'ההתנתקות' של שרון מרצועת עזה וחורבן גוש קטיף, וכן הלאה… מחלוקות, וכולן מתוך קשב ודיאלוג, כבוד הדדי ותחושת שותפות ואחריות עמוקה לעם שלנו ולעתידו, מחלוקות 'אלול ואלו', כמסורת אלול.
