במפגש זה נחתום את הדיון על המתח בין הרצון לקרב את כל החברה אל מוקד הזהות לבין הרצון ליצור חברה אליטיסטית המגשימה את ערכי הקבוצה. נעסוק בשאלות אלו דרך דילמות של החלוצים בחוות מגדל

לשימוש המנחה:

החבורה של טרומפלדור ושץ

צבי שץ עלה ארצה ראשון ב-1910. בינתיים ארגן טרומפלדור חבורה. צבי שץ נקרא לוועידה של הקבוצה בטרם עלייה. בוועידה התגלעו חילוקי הדעות: טרומפלדור תבע תקנון, בהירות בארגון החבורה. צבי טען שנדרשת רק אהבה.

החבורה עלתה ארצה והתיישבה בחוות מגדל. הם קבעו את אנה, אחת מחברותיהם, להיות האימא של הקבוצה. תפקידה היה להיות עקרת הבית של הקבוצה וגם לגלות את האגדות שכל חבר נשא בלבו.

התאבדותו של משה שפירא, אחד החברים, הובילה למשבר. טרומפלדור עזב את החבורה והצטרף לדגניה, ואילו הקבוצה האינטימית נדדה בכמה מקומות בארץ. טרומפלדור נפל בתל חי, ושנה מאוחר יותר נרצח צבי שץ במאורעות תרפ"א (1921), לצד ברנר וחבריו. שרידים של הקבוצה הגיעו לקיבוץ עין-חרוד, שהתנגד לרעיון הקבוצה האינטימית. סיפורה של הקבוצה השפיע עמוקות על קבוצות השומר הצעיר שהגיעו ארצה בעלייה השלישית.

החבורות האינטימיות שנולדו בתקופה החלוצית, במיוחד חבורתו של צבי שץ בעלייה השנייה ואנשי השומר  הצעיר  בעלייה  השלישית, האמינו כי העובדה שהחבורה הנוצרת חיה חוויה כה עזה של שותפות בעבודה,  של חיפוש דרך ושל זמר, מאפשרת להגיע למידה רבה של תיקון המציאות, של שותפות ממרקת. חוויה כזו חושפת פוטנציאל אנושי שטרם התגלה. החתירה לחלום משותף ומשימה נבחנת ביכולתה לגלות שיתוף נפשי. שותפות שכזו תוכל להביא את האדם למדרגות עליונות של קיום אנושי. האם יש לרעיון זה שורשים בפרקי אבות ובמסורת החזל"ית המאוחרת?

(מתוך אור זרוע עמ' 169-170)

הרבה אנשים מסביבי ואני לגמרי בודדה

רציתי מאוד שיהיה כאן אדם אשר יוכל לחדור לנשמתי, לנגוע בכאבי, ובכוח מומחיותו ינתח אותי. אחרי ניתוח כזה הייתי מרגישה כאילו נולדתי מחדש, הייתי מתחילה תקופה חדשה, חיים חדשים. כל רבדי החיים שהצטברו עד עכשיו נרקבו. בפנים נוצרו פיתולים, נתקעו המון חוויות חדשות. אפילו חייהם של אנשים קטנים מתהווים בצורה מוזרה כל כך. אני רוצה לאמר משהו, אך לא יוצא לי לכתוב.

בימים אלה מת החבר משה. הוא התאבד ביריה. לעתים קרובות אני חושבת על התאבדות. איזה רגע מוזר בחיים. הרי אצל כל אחד מאתנו יכולה להתעורר פתאום מחשבה על התאבדות. בזמן שישנם כל התנאים, כל אחד מאתנו יכול לבצע אונס על עצמו. זה הרי רק מצב-רוח. אינני מאמינה שבן-אדם לא מוצא עניין בחיים, נשאר לנצח באותו מצב בלי אפשרות להיחלץ ממנו. אך במידה שאדם מחליף את אורח החיים, משנה את המצב הקיים, ובמצב החדש אין לו סיפוק, אזי…

– – –

הרבה אנשים מסביבי ואני לגמרי בודדה. ישנם אנשים האוהבים אותי, המכבדים אותי, אנשים קרובים, מכרים טובים. הרי אני לא בודדה. אבל האם כל האנשים הללו הם כמוני? האם בעומק נפשו כל אדם בודד? אינני רוצה לחשוב על זה. אינני רוצה לחשוב על מה שיש לי להסתיר, על מה שאין לגלות לאחרים. אלוהים, כמה קשה לפענח, כמה קשה להכיר את עצמי. הרי אני מסתירה משהו, מסרבת לספר. הרי אפשר היה לספר רבות, אפשר היה להתחלק עם אנשים קרובים. אצלי מתקבל הכל מוזר.

אני חיה עם אנשים, וכך חייתי בעבר, אך אין קשר, אין אהבה, אין שום רגשות, התחייבויות, כאילו אני נמצאת מחוץ לחיים. תמיד יש נסיבות בהן אני שותקת על העיקר…

מהיום אני נשבעת לכתוב, לכתוב יותר, אבל בעיקר יותר גלוי.

( מן היומן של אנה, בתוך מוקי צור, 'אביב מוקדם')

  • אלו יתרונות יש בהתמסרות לקבוצה?
  • מאידך, איזה מחיר משלמים חברי הקבוצה המחוייבים?
  • האם אתם חשובים שיש כיום מקום למבנים קהילתיים אשר דורשים מחויבות והתמסרות רבה מצד חברי הקבוצה?

מומלץ ללמוד את הקטעים הבאים בחברותות- הנחיה ללימוד בחברותות:

  • כתבו מה הם הביטויים המרגשים שלוכדים את עינכם בקריאה ראשונה. 
  • נסו לאפיין כל אחת מהקבוצות אשר מתוארות בקטעים הבאים (מבנה הקבוצה/קבוצה אינטימית/קבוצה מלוכדת/קבוצה מגשימה/דינמיקה וכו')
  • היזכרו בקטעי הלימוד הקודמים המהדהדים רעיונות הדומים לרעיונותיו המופיעים בקטעים הנ"ל

שש-עשרה זוגות זרועות חובקות עניינים שבנצח

 השולחן הוא כל יכול. מקור הכוח של 'שולחן' זה נעוץ בתפישת הקבוצה כעדה משפחתית. שנים-עשר – שבעה-עשר צעירים וצעירות יושבים עם ערב לאחר העבודה, לפני הארוחה או לאחריה ומחליפים דעות ורשמים. תוך כדי שיחה זאת, באופן הבלתי אמצעי ביותר ומתוך השתתפות כל חברי הקבוצה, באות להכרעה כל שאלות החיים, וברצותך אתה יכול יחד עם 16 זוגות הזרועות לחבוק עניינים שבנצח, גאולת העולם והעם גם יחד.

משפחות לא היו עדיין בקבוצה. היה איזה ערגון של איש לרעהו ורצון לשבת כך יחד עד מאוחר בלילה ותוך כדי כך לחדור לעמקי מעמקים של חזון החיים השיתופיים, נפש בנפש נגעה. היתה כמיהה להיות מעין נהר נפשות שיובליו משתפכים זה בזה ויוצרים את הזרם הרונן והאדיר של אחווה ורעות.

יוסף ליקבר.

ספר גניגר, עמ' 136-138

  • מה כוחה של קבוצה אינטימית ומלוכדת כל כך?

אינני דורש בשביל הקבוצה יחידי סגולה

אני לא רק שאינני דורש בשביל הקבוצה יחידי סגולה, כי אם להיפך, הייתי רוצה כי אל הקבוצה ייכנסו כל מיני בני אדם מן השוק ושם יגדלו לאנשים הגונים, חשובים. וזה דבר אפשרי. כל אדם בדרך כלל יש לו צדדים חיוביים וצדדים שליליים. אבל הצרה היא, כי בני אדם נפגשים תמיד זה בזה דווקא בצדדיהם השליליים, וכך מתפתחים בהם הצדדים השליליים הלאה והלאה. כל עיקר רעיונה של הקבוצה הוא – לסדר את החיים המשותפים, בכוח הרעיון, השאיפה, הרוח והעבודה המשותפים, באופן כזה שהחברים יהיו נסמכים זה בזה ופועלים זה על זה בצדדיהם החיוביים.

…כשמסתדרת קבוצה, טבע הדבר מחייב וכך צריך להיות, כי יתחברו אנשים, עד כמה שאפשר אנשים קרובים ברוח, אבל מכיוון שכבר התלכדו והתחברו הם כבר משפחה, כאילו כבר חלה עליהם קדושה של נישואין, ואפילו אם אחר כך נגלה, כי איזה חבר או חברה אינם כל כך רצויים, אין להוציאם מן המשפחה. זו צריכה לפעול עליהם לטובה, לפעול לא בדברים ולא בכוונה, כי אם בעצם מציאותה, כמו שפועל הטבע. 

(א. ד. גורדון, מכתב לדגניה, ט' אלול תרפ"א, מכתבים ורשימות)

  • לאלו ערכים נאמנה הקבוצה שמשרטט גורדון בקטע זה?
  • האם המבנה הקבוצתי המתואר כאן מציאותי בעיניכם?
  • "כשמסתדרת קבוצה, טבע הדבר מחייב וכך צריך להיות, כי יתחברו אנשים, עד כמה שאפשר אנשים קרובים ברוח, אבל מכיוון שכבר התלכדו והתחברו הם כבר משפחה, כאילו כבר חלה עליהם קדושה של נישואין"- תנו דעתכם למשפט זה.

קיבוץ פתוח מתחיל כל פעם מחדש

קיבוץ 'פתוח' משמעו לא רק נכונות להגדיל את מספר החברים, אלא בעיקר קשר אמיץ בלתי אמצעי עם העלייה ונכונות לקבלתה, כל זמן שהנקודה קולטת עוד אנשים, נכונות לשרות התנועה לשם קשר אתה (ועם משימותיה) הייתי אומר שהדגש במושג פתוח צריכים לשים לאו דווקא בזה שהקיבוץ 'פתוח לקליטה של אנשים' כי אם בזה שהוא פתוח תמיד לזרמים חדשים הבאים עם עלייה חדשה. 

שני מושגים אלה קובעים גם את יחסנו לעלייה בכלל, נכונותנו התמידית 'להתחיל מחדש' כל פעם עם כל גוף, עם כל עולה חדש, בהכרת ניסיוננו אבל בזכות החלוץ לקבוע יחד אתנו מחדש את גורל התנועה ואת גורלו. 

אנצו סרני, ארכיון גבעת ברנר

  • מהו תפקידו של הקיבוץ? 
  • בקטע זה, מתואר מצב שגם אנו יכולים להתחבר אליו, כיצד ניתן לשלב אנשים חדשים בקבוצה מלוכדת ולשמור על אינטימיות?

אתם עיגול, אנחנו שורה 

אתם חברי הקבוצה הקטנה שואפים לאינטימיות, לדלתיים סגורות, ואנו רוצים במרחב. אצלכם עיגול ואצלנו שורה. אתם מסתפקים בחקלאות, אנו רוצים למזג את הכפר עם העיר. אתם בוחרים חברים ופוסלים מהם – ואנו מקבלים את כולם. לי בקבוצה הגדולה יכולים להיות גם אנשים שאינם בעלי הכרה. מי שאינו רוצה להיפגש עם חבר – אין אונס. בקבוצה הגדולה הכול אפשרי.

שלמה לבקוביץ (לביא), ספר גניגר

  • לאור הקריאה של כל הקטעים שהובאו לעיל, חשבו על היתרונות והחסרונות שיש בכל אחד מהמבנים הקבוצתיים שהוצגו. לאיזה מודל אתם מתחברים יותר ומדוע?

"אסיף":

  • לאפשר לנציג מכל "חברותא" להביא מפרי הדיון על הקטע שנלמד באותו מפגש. 
  • אפשר גם למנות בכל פעם מישהו שיציג את הקטע יותר לעומקו ויביא מקורות נוספים. 
  • ניתן לתת לכל "חברותא" – צמד או שלישיית לומדים – להציג תובנות יותר עמוקות.
תוכן עניינים
יש לך שאלה בנוגע לתוכן זה?

אולי יעניין אותך גם:

בחיי הנשואים 'אשתו' נקראת בארמית 'ביתהו', אשתו-ביתו. אוסף הסיפורים התלמודיים והמדרשיים מספקים לנו דוגמאות ליחסי זוגיות, עם שאלות חיים, הכרעות קיומיות וערכיות ותקשורת זוגית...

בלימוד זה נפגוש שלושה מופעים של יחסי שכנות, סביב הנושא הטעון של הקמת מחיצות וחומות וגדרות הפרדה בין השכנים. ראשית קטע תלמודי הדן בחצר...

בדף הלימוד הזה נראה מקורות שונים מהמקרא ומחז"ל על יחסי אלוהים ואדם, על 'מפגשי אירוח' ביניהם, כאשר אירוח אנושי הוא הדימוי המוביל, והוא טעון...

איור גבר ואישה

מוזמנים להתעדכן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

Scroll to Top

רוצים לדבר?

לוגו אלול

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס הבא ונחזור עם תשובה בהקדם

ניתן לציין דרך התקשרות מועדפת בתוכן הפניה

תרומה באמצעות טופס מאובטח

הצטרפו לקהילת 'אלול'