אור גנוז- אור זרוע. שער ללימוד.

שער לחבורת לימוד סביב פרקי אבות ופרקי חלוצים

חלק מהמבוא לספר "אור זרוע" שערכו מוקי צור, נעמה שקד וזיוה אופק, מונח כאן לשימוש המנחים והמחנכים להתחבר לתחילתו של תהליך לימוד בחבורה המנסה לחשוף את הקשר בין תקופת חז"ל, תקופת החלוצים ותקומת הארץ ולגלות בה קריאה מחודשת לחיינו אנו.

מתוך המבוא:

"אור נזרע דורות על גבי דורות, בוקע בדרכים רבות.
…נביאים, רבנים, מקובלים, חסידים, למדנים הם דמויות מופת שליוו את העם היהודי בדברי ימיו. גם החלוצים. היחסים בין הדמויות והדורות הללו אינם רק יחסים של הרמוניה והשלמה. המחלוקת והעימות נוכחים אף הם. ובכל זאת, דמויות ודורות אלה מצטרפים זה לזה ומשוחחים זה עם זה – לעתים בגלוי, לעתים בחשאי. ההערכה והמתח שביחסיהם שופכים אור על פרשות דרכים, על שיקולים ערכיים ועל תבונה היסטורית…"

"…האמונה באור הגנוז לעתיד היא חלק מן האוצר האוטופי הגנוז במקורות. היא מדגישה את התחושה כי העולם אינו מתמצה בנגלה. כי העולם כפי שאנחנו מכירים אותו אינו אלא פוטנציאל המבקש להתגלות. האם בתהליך התבגרותנו אנו מממשים פוטנציאל זה או מתרחקים מן האפשרויות שבאנו לממש בחיינו? המאמין באור הגנוז מבין כי עליו לחפש אותו – ליטול אחריות על מימושו. עצם החיפוש יתרום ליכולתו להתגבר על החשכה המקיפה אותו. החשכה אוצרת בתוכה את כל שנכבה ומקווה עדיין להידלק. האם האור הגנוז מצוי במרומים, בעתיד הרחוק או בעבר הרחוק? בתכנית העתידית, או אולי בעולם הבא?

האור הגנוז שהופיע בספרות חז"ל היה לאור זרוע בספר הזוהר. דרכם של החלוצים, שביקשו להפוך אוטופיה למעשה, קרבה אותנו אל 'האור הגנוז' ובעקבותיהם ביקשנו להופכו ל'אור זרוע'. האור הגנוז יכול להיות נוכח באור הזרוע המתקיים בעולם, בנפש ובזמן, והוא שואף להתגלות. האור הזרוע קורא למאבק על נביטתו ומימושו. האור הזרוע לימים שיבואו, מסתתר בנשמות האנשים כאן ועכשיו, מדגיש את האחריות לאחר ולעולם. הוא מצוי על סיפם של אירועים. האמון באור הזרוע הוא אמון בנביטה האפשרית. יש בו סוד המחכה להתגלות. רבים מגילוייו של ההווה אינם אלא סימפטומים של הגנוז ואותות למה שיתגלה אי פעם. האור הזרוע מחייב. האם ניתן להסיר מכשולים לגילויו? האם מכשולים אלו מעמידים אותנו בניסיון או אולי מפתים אותנו לשבור, לפרוץ את הקופה הנעולה? האם אז יתגלה?

גם אם האור הגנוז בשחקים הוא מקורו של האור הזרוע בעולם, הוא יכול גם להתנגש עמו ולסרב להתגלות. אז האור הזרוע הנראה בעינינו כיסוד אופטימי במהותו יכול להפוך פניו ולעורר את השאלה מדוע אין הוא מתגלה. האמונה בו יכולה לפתוח פתח לתפישה של קץ הזמנים ושל אחרית הימים, אותה פרשת דרכים שבין גלות וגאולה. בתפישת האור הזרוע טמונים אפוא רעיונות שונים זה מזה ומסקנות סותרות. כולם התגלו הן בתקופת המשנה והתלמוד הן בתקופה החלוצית."

מתוך הספר "אור זרוע" עמ' 11-15

 מסביב לנקודה

המושג "מסביב לנקודה", הלקוח מסיפורו של י.ח ברנר, משמש כהזמנה לשיחה עם שאלות להעמקה, נקודות לדיון ופרשנות שלנו, הלומדים.

• אילו זרעים של אור אנו מוצאים בלימוד, במפגש עם האנשים, בסיפורים, במשימות העבודה? ואילו אנו רוצים לקחת אל חיינו ולגדל אותם?

המלצה לחבורה:

"….לאורך הפגישות החלטנו כי יש גם לשיר. אנו מניחים כי השירה ליוותה תמיד את המסורת היהודית ואת החלוצים. בכל פגישה התבקש אחד המשתתפים להביא צמד שירים הקרובים ללבו – האחד מסורתי והשני חלוצי. לא-פעם נתקלנו בנדודי השיר. ניגונים של איכרים בארצות ניכר הוטמעו ברפרטואר השירי של הקהילה היהודית, ובתפילה המסורתית הוטמעו שירי חלוצים ושירים מן הזמר העברי. את השירים שרו גם קבוצות החלוצים. אלה שפרשו מאורח החיים הדתי לא ויתרו על לחניו של השיר. נוכחנו לראות כי יש יסודות ליטורגיים עמוקים בזמר החלוצי ובזמר העברי, כשם שבשירי התפילה היהודיים יש קשב רב אל העולם מסביב."

מתוך הספר "אור זרוע" עמ' 12

אפשרות נוספת לפתיחה המאפשרת כניסה לעיסוק באור, שמיעת ביצוע כחלק מתפילת שחרית לפיוט "אור צח ופשוט"  שכתב ר אברהם יצחק ענתבי.  מומלץ לקרוא עוד על הפיוט, ולחפש אחר ביצועיו ברשת

אור צח ופשוט/ ר' אברהם יצחק ענתבי

אוֹר צַח וּפָשׁוּט עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת

לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת

אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת

מִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹת יְיָ

אָדָם הַגָּדוֹל קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים

מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים קַיָּמִים

עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת אוּרִים וְתֻמִּים

צוּר כָּל הָעוֹלָמִים יָהּ יְיָ

בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב הַנֶּעְלָם מִכֹּל

מָרוֹם וְקָדוֹשׁ לְעֵלָּא מִכֹּל

לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל

עַיִן לֹא רָאֲתָה זוּלָתְךָ יְיָ

רֵעִים וְדוֹדִים כֻּלָּם מַתְאִימוֹת

חָכְמָה וּבִינָה נִקְבוּ בְשֵׁמוֹת

יַחַד מְאִירוֹת זַכּוֹת וּנְעִימוֹת

רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ

הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת

נִבְחַר מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת

חַסְדֵי הָאֵל כָּל יוֹם עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת

יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ יְיָ

מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לָנוּ

הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ

נֶאְזָר בִּגְבוּרָה הַךְ אֶת צָרֵינוּ

עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ יְיָ

עֲבֹר עַל פֶּשַׁע הִיא תִפְאַרְתֶּךָ

וְזֶה חַסְדְּךָ וַאֲמִתֶּךָ

לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם נַחֲלָתֶךָ

זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ

נֶחֱזֶה בִּישִׁיבַת צִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ

נֶצַח יִשְׂרָאֵל הָחֵשׁ פְּדֵנוּ

וְלָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ

הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח יְיָ

תְּנָה הוֹד הָדָר וַעֲדִי עֲדָיִים

וְנִרְאֶה בְּטוּב עִיר יְרוּשָׁלַיִם

הַבְּנוּיָה הִיא רַחֲבַת יָדַיִם

בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם

יַסֵּד הֵיכָל וּדְבִיר וְאוּלָם

יָאִירוּ כַּכּוֹכָבִים בְּהִלָּם

נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ

יָהּ הַחֲזֵר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ

מַלְכוּת בֵּית דָּוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה

קַבֵּץ נִדָּחַי מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה

אָז אָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ

הטקסטים בדף מקורות זה החוקרים את המושגים "אור זרוע" ו"אור גנוז", מתאימים ללמידה בחברותות כאשר כל חברותא בוחרת שניים שלושה טקסטים להתעמק בהם.

1.בראשית פרק א

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

 …

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:

טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

2. אור גנוז לצדיקים

אמר רבי יהודה בר סימון:

אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים – עמד וגנזוֹ מהם, שנאמר: (איוב לח, טו) 'וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם'.

ולמה גנזוֹ? אלא גנזוֹ לצדיקים לעתיד לבֹא, שנאמר: (בראשית א, ד) 'וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב,,

ואין טוב אלא צדיקים, שנאמר: (ישעיה ג, י) 'אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב'.

ומנין שגנזו לצדיקים? שנאמר: (משלי ד, יח) 'וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ [הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם]'.

וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים – שמח, שנאמר: (משלי יג, ט) 'אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח'.

בראשית רבה, פרשה יב פסקה ו

3. בלי האור הגנוז- העולם לא היה עומד

כתוב: 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר' (בראשית א, ג).

אמר רבי יוסי: אותו אור נגנז, והוא מזומן לצדיקים לעולם הבא, כמו שביארוהו,

שכתוב: 'אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק' (תהלים צז, יא) …

ואותו אור לא שימש בעולם חוץ מביום הראשון,

ולאחר מכן נגנז ולא שימש עוד.

רבי יהודה אומר:

אילו נגנז מכל וכל לא היה עומד העולם אפילו רגע אחד,

אלא נגנז ונזרע כזרע זה העושה תולדות וזרעים ופירות

וממנו מתקיים העולם.

ואין לך יום שלא יוצא ממנו בעולם ומקיים הכל,

שבו זן הקדוש ברוך הוא את העולם.

ובכל מקום שעוסקים בתורה בלילה

חוט אחד יוצא מאותו אור גנוז ונמשך על אותם העוסקים בה…

ומאותו היום הראשון לא נתגלה

אבל שימוש הוא משַמש בעולם

והוא מחדֵש בכל יום מעשה בראשית.

זוהר ויקהל, ח"ב קמח ע"ב – קמט ע"א, תרגום

 מסביב לנקודה

• בין רבי יוסי לרבי יהודה
•  בין אוטופיה להתחדשות מתמדת

4. האור המתגלה- בין תלמוד למעשה

אמר רבי אלעזר: אור שברא הקב"ה ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיוון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזוֹ מהם. ולמי גנזוֹ? לצדיקים לעתיד לבוא.

שאלו החסידים: היכן גנזוֹ?

השיבו: בתורה.

שאלו: אם כן, כלום לא ימצאו צדיקים משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?

השיבו: ימצאו וימצאו.

שאלו: אם כן, מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז בתורה?

השיבו: יגלוהו באורח חייהם.

מרטין בובר, אור הגנוז: סיפורי חסידים, 1946

מסביב לנקודה

• האם האור הזרוע זרוע בלימוד, בחיי היום יום או בביצוע של מצוות?

5. לחפש את האור שכל יהודי חי יכול למצוא בעצמו

"… במשך הדורות האחרונים, מעת שחדרה לתוכנו ההשכלה האירופית, לא חדלו בתוכנו הקולות והקריאות ל"אור" מתוך "החושך" – מה שיש באירופה הוא "אור" ומה שיש אצלנו הוא "חושך". וכך הורגלנו אל המחשבה הזאת, והדורות האחרונים גם חונכו עליה. ובתוך המהומה שכחנו דבר אחד. אבותינו מסרו לנו, כי יש לנו "אור גנוז" גדול. אולם אנחנו, בהיותנו בתוך החומות, האמנו, כי "האור הגנוז" הנהו בשמים, בגן עדן, וכאשר "נפקחו עינינו" לראות אור מבחוץ, חשבנו כי "האור הגנוז" אינו אלא אגדה, מליצה, או הכוונה היא שוב על "המאור שבתורה". לא עלה כלל על דעתנו, כי האור הזה גנוז בנו בעצמנו, והאור הוא אור ממשי, אם גדול או קטן, אבל בשבילנו אין אור גדול ממנו. ביקשנו את "המאור שבתורה", את "המאור שביהדות" ולא ביקשנו את המאור שביהודים, שביהודים החיים, את האור שכל יהודי חי יכול למצוא רק בעצמו ורק על ידי עצמו.

 ממכתביו הפרטיים של מתיישב ועובד בארץ-ישראל לרעו אשר בגולה. מכתב שלישי בתוך, א.ד. גורדון מכתבים ורשימות, 2017.

מסביב לנקודה

•      בין רבי אלעזר לא"ד גורדון – הדומה והשונה.
•      בין תפקידי האור בזהר (לפי רבי יוסי ורבי יהודה) לבין גילויי האור.

6. לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם/ ח"נ ביאליק

[…] חִשְׂפוּ הָאוֹר! גַּלּוּ הָאוֹר!

אִם הַרֲרֵי נֶשֶׁף עָלֵינוּ נֶעֱרָמוּ –

לֹא דָעֲכוּ כָל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תָמּוּ;

מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נַחְצֹב לֶהָבָה,

מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים – סַפִּירִים לִרְבָבָה.

עַל-קַרְקַע הָעָם וּבְתַחְתִּיּוֹת נִשְׁמָתוֹ –

עוֹד תִּגַּהּ וּתְנוֹצֵץ שְׁכִינָתוֹ.

הוֹי, הָבוּ-נָא יַחְדָּו לָעֲבֹדָה הַגְּדוֹלָה!

נָגֹלָּה-נָּא הָרֵי הַנֶּשֶׁף, נָגֹלָּה!

נַחַשְׂפָה-נָּא שִׁכְבוֹת הָאוֹרִים הָרַבִּים!

הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!

הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הָקִימוּ הַדּוֹר!

חִשְׂפוּ אוֹר, חִשְׂפוּ אוֹר!

אודיסא, תר"ס, תשרי

 מסביב לנקודה

• משפט או קריאה שתפסה אתכם בשיר
• מהו בעיניכם האור שביאליק מבקש?

7. אם גרעין זרעת/ לוי בן אמיתי

אִם גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!

עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת

בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת,

רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ.

וּלְבֵנָה עַל לְבֵנָה נַנִּיחַ

עַד נַגְבִּיהַּ הָאָרִיחַ,

כֵּן תֶּחֱזַק, תֶּחֱזַק הַלְמוּת מַקָּבֶת,

עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת –

הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!

הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!

 לוי בן אמיתי, השבלים פנימה, 1935

•  לוי בן אמיתי (1980-1901), חבר דגניה ב', משורר ופועל. ליווה בשירתו את המפעל החלוצי וקשר אותו ביצירתו עם חבורת היחד של מדבר יהודה (המזוהה עם האיסיים).

סיכום

איסוף נקודות משמעותיות שעלו בחברותות, ניתן לסיים בזריעת כוונה של כל חבר בקבוצה לקראת הלמידה המשותפת.