שיר הערש הוא רגע של התכנסות פנימה אל התיבה, אל תוך אינטימיות משפחתית. רגע של קרבה גדולה בין ההורה לילד. ההורה מבקש מהילד או הילדה, לתת אמון, להרפות מהעולם המוכר ולצלול לשינה. להתמסר לחוויה החושית של השיר, שמושר כלחש, כתפילה. בשל הרפיון וההתמסרות שכרוכה בשינה נדרשת מההורה הגנה כפולה: גם מפני החוץ המאיים וגם מהדמיון בין שינה למוות. אולי בשל כך תמיד נדמים שירי הערש מכשפים כל כך, תמהיל מוזר של הרגעה ואיימה דקה. בזמן מלחמה , כמו זה שאנו נתונים בו עכשיו, שירי הערש צפים ועולים ומגלמים בתוכם את הרצון לשמור ולהגן מפני החוץ המאיים, מתוך רצון להתחזק מבפנים, מתוך הכוחות המשפחתיים עד אשר יקלו המים.
שיר הערש הקדום ביותר שנמצא, שנחרת בכתב יתדות אכדי בסביבות המאה ה–12 לפני הספירה, מתרה בתינוק שלא לבכות ולצרוח פן יתעורר "שור הבר", אֵל הבית, משנתו ואז אוי ואבוי. ממנו ועד שלושת הפרשים החידתיים ב"לילה לילה" של נתן אלתרמן, שאחד מהם היה טרף, אחד מת בחרב וזה שנותר את שמה לא זכר, שירי ערש רבים נושאים עמם תווים מאיימים של מסתורין, מיתוס ומהומה. היפנוס, אל השינה במיתולוגיה היוונית, הוא בנם של התגלמות הלילה, ניקס, ושל החשכה עצמה, ארבוס. הוא היה תאומו של תאנטוס, אל המוות, ואביו של מורפאוס, אל החלומות. זוהי השושלת שבקרבה שוכנת השינה, אחות למוות, ילידת החושך, הנושקת לחידלון ולנשייה. כדי להגן על הרך הנולד מפני כוחות אדירים אלה, בעידנים הארוכים שבהם היתה תמותת תינוקות חוויה רווחת ומכוננת, נדרשו אלו שטיפלו בהם: אמהות, מניקות, מטפלות, סבתות (ושאר דמויות נשיות) ללחש קסם, לכישוף שיחצוץ בינן לבין הטבע האיתן, המתגלגל בדמויותיהם של אלים ומפלצות, ליליות ושאר מרעין בישין.
להמשך קריאה והעמקה על שירי ערש: https://benyehuda.org/read/66244 ובנוסף מומלץ לקרא באסופה היפה "יבוא גדי זהב" בעריכתה של לילך לחמן.
נלמד תפילה ושני שירים ששואבים את המבנה שלהם משירי ערש מסורתיים, אך מובילים למחוזות אחרים.
מתוך ברכת המפיל, אותה נהוג לקרא לפני השינה:
"בָּרוּךְ אַתָּה יהוה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָיוֹן, וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִילֵנִי מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחֳלָיִם רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ" .
שאלות למחשבה:
- איזה משפט או מילה משמעותיים עבורכם בתפילה ומדוע?
- איך אתם מבינים את הקשר בין המוות לשינה? בין מיטה למיתה?
- מה המשפט שהייתם מוסיפים לתפילה או משמיטים ממנה?
בך לא נוגע/ דן תורן
…יש מפלצת בתוך הנהר
רעבה וערה
אבל החדר חמים ונעים
ואת ישנה
הבל פיך התמים
שקט ורוגע
שום דבר לא מפחיד
בך לא נוגע…
למילות השיר המלאות : https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=462&wrkid=647
שאלות למחשבה:
- מה הרגשתם בהאזנה לשיר?
- באיזה אופן השיר נוגע בחוויה שלכם כהורים או כבנים ובנות להורים?
יש מקום בעדן/ שלמה זרחי
יש מקום בעדן,
מקום נעלם,
לא תשקע השמש
שמה לעולם.
שם ריח העצים
כריח הבשמים;
הגשם לא ירד,
לא ירעמו רעמים.
שם מעין נובע –
מעין שמן המור;
ודבש שם וחלב –
כל נחל ובור.
שאלות למחשבה:
- מה חשתם וחשבתם בהאזנה לשיר?
- באיזה אופן שונה שירו של שלמה זרחי משירו של דן תורן?
- מהי תפיסת העולם שעומדת מאחורי השיר?
- מה ההורים שלכם שרו לכם ומה אתם שרים לילדים שלכם?
- מה הייתם רוצים להעביר לילדכם רגע לפני השינה?
