יראושוליים

רציתי להיות יהודי, מתוך: 'ערבים רוקדים' / סייד קשוע

השבוע הקשה בחיי

[…] השבוע הראשון בפנימייה היה השבוע הקשה ביותר בחיי. כל יום סיפק לי סיבה טובה נוספת למרר בבכי […] אנשים מבוגרים ישבו מאחורי שולחנות. הם נתנו לכל אחד פיסת קרטון עם השם שלו, ואנחנו תלינו אותה על החזה. את השם שלי לא אייתו נכון. בתוך מעטפה היה פתק שעליו כתבו את מספר החדר וצבע הבניין. לקח לי זמן למצוא את המקום. שלושת השותפים שלי לחדר הקדימו אותי, והשאירו לי את המיטה הכי מרוחקת מהחלון, הכי קרובה לדלת. כולם אמרו "שלום", ואחד מהם לחץ לי את היד וקרא את השם שלי מריבוע הקרטון. לא תיקנתי אותו.

בשבוע הראשון לא ידעתי מה לעשות עם המגש בחדר האוכל, לא ידעתי איך משתמשים בסכין ומזלג, לא ידעתי שיהודים שמים את הרוטב על האורז במקום בקערה נפרדת. בכיתי כשהשותפים שלי בחדר צחקו עלי, כשגילו שאין לי מושג מה זה הביטלס. הם צחקו כשאמרתי "חוּבּוּשִׁיוֹת" במקום "חיפושיות". הם צחקו עלי כשאיימתי להלשין לביני המנהל. הם שאלו, "איך קוראים לו?" ואני חזרתי כמו בהמה, "ביני". הם צחקו על הסדינים הוורודים שאמא קנתה לי במיוחד. הם צחקו על המכנסיים שלי. בהתחלה עוד האמנתי שהם באמת רוצים לדעת איפה קונים מכנסיים כאלה. "יש מכנסיים מיוחדים לערבים?" הם שאלו.

בשבוע השני בפנימייה גילחתי את השפם. אמרתי לעאדל שאנחנו חייבים ללמוד להגיד פ"א כמו שצריך. אותו זה לא עניין. בהמלצת המורה לתנ"ך הצמדתי נייר לפה. "אם הנייר זז – סימן שהוצאת פ"א", הוא אמר. עאדל צחק עלי, וכשהנייר זז הוא אמר שהוא לא מרגיש אצלי שום הבדל. הוא היה משוכנע שאין הבדל בין שתי האותיות, שזה הכל בראש שלי, ושעברית היא שפה דפוקה. הוא לא מבין למה צריך שתי אותיות בשביל אותו צליל.

בשבוע השני בפנימייה קניתי מכנסיים בחנויות של יהודים. קניי ווקמן וקלטות בעברית.

• האם הרגשת פעם דומה לנער הזה, כזר בסביבה שאינה טבעית לך? ולהפך, האם זיהית אדם בחברתך שהרגיש זר, שונה…?

"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת- לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". 

(ישעיהו ב' א-ד)

בצל האלה/ זלדה

"הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת- לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". 

(ישעיהו ב' א-ד)

• מה מספר חזון ישעיהו?

• האם לדעתכם קיים פער בין החזון לבין המציאות בירושלים היום? אם כן, מהו הפער?  

///

ירושלים מלאה יהודים משומשים / יהודה עמיחי

[….] מה ירושלים צריכה? היא לא צריכה ראש עיר,

היא צריכה מנהל קרקס, עם שוט ביד

לאלף נבואות ולאמן נביאים לדהור

סביב סביב במעגל, וללמד את אבניה להסתדר

במבנה נועז ומסוכן בקטע הסיום.

אחר כך הן קופצות למטה על הארץ

לקול תשואות ומלחמות.

והעין לציון צופיה ובוכיה.

• איך יראה מנהל הקרקס הירושלמי?
• אילו הייתם מנהל הקרקס, מה הייתם עושים עבור מופע ירושלמי מוצלח?

///
 
 
 
"וכזה וכזה יבקשו כל ישראל להרבות שלום ובניין ירושלים, תבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן, ולא להפך. ואם יש יכולת בידם, יוכיחו בנועם שיח, פה מתוק מדבש לשני הצדדים, לזה כראוי לו ולזה כראוי לו, כי כל אחד ואחד יש בו צד טוב וצד שאינו טוב, ויניחו הטוב משני הצדדים, ויבטלו הרע משני הצדדים".
 
[חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה,
מכתם שלום ישראל-מכתם שלום ירושלים, דף י"א ע"א, ירושלים, תר"מ (1880). מתוך 'החכם היומי']
 

• מהו הצד הטוב ומה הצד הרע בירושלים?
• איך תוכלו להניח את הטוב בירושלים בתור סטודנטים?