קהל יעד: מבוגרים

מקור מספר 1

רב רחומי היה מצוי לפני רבא במחוזא. 

היה רגיל שהיה בא לביתו כל ערב יום הכיפורים. 

יום אחד משכתו התורה. 

היתה מצפה אשתו: עכשיו בא. עכשיו בא. 

לא בא. 

חלשה דעתה. 

ירדה דמעה מעינה. 

היה יושב על הגג [בבית המדרש], 

נפחת הגג מתחתיו ומת.  

תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב (מתורגם)

 שאלות:

  1. האם לדעתכם רב רחומי יצא ללמוד "ברשות" או "שלא ברשות" אשתו? מדוע היה חוזר הביתה דווקא בערב יום הכיפורים?
  2. האם אתם מכירים מצב "משכתו התורה" מניסיונכם האישי? האם דומה יציאה ללימוד תורה ויציאה לצרכי עבודה/ לימוד מקצועי?
  3. מה המסר של הסיפור, בעיניכם?


מקור מספר 2 

רַ' חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַ' עֲקִיבָא בִּבְנֵי בְּרַק.

שָׁהוּ שָׁם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָיָה מְשַׁגֵּר וְיוֹדֵעַ מָה שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ

וְרַ' חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ.

שִׁגְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בִּתְּךָ בָּגְרָה, בּוֹא וְהַשִּׂיאָהּ.

נָטַל רְשׁוּת וְהָלַךְ. כְּשֶׁחָזַר מָצָא שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ שְׁבִילֵי עִירוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא בֵּיתוֹ.

מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר.

שָׁמַע רִיבוֹת קוֹרְאוֹת לְאַחַת מֵהֶן: "בַּת חֲכִינַאי, מַלְּאִי כַּדֵּךְ וְנֵלֵךְ".

אָמַר: שׁוֹמֵעֲנִי, רִיבָה זוֹ מִשֶּׁלָּנוּ הִיא.

הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאוֹם.

הָיְתָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת וּמְנַפָּה קֶמַח.

זָקְפָה עֵינֶיהָ וְהִרְגִּישָׁה בּוֹ – וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עֲנִיָּה זוֹ – זֶה שְׂכָרָהּ?

בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְחָזְרָה נִשְׁמָתָהּ. 

תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב;מדרש רבה לויקרא, כא, ח.

שאלה:

מה משמעות האמירה "ולא היה יודע היכו הוא ביתו"? מה המסר של הסיפור?

מקור מספר 3

רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא הָלַךְ וְיָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

כְּשֶׁחָזַר אָמַר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה בֶּן חֲכִינָאי.

נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ.

בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ וְיָשַׁב לְפָנָיו וּשְׁאֵלוֹ בַּהֲלָכוֹת.

רָאָה שְׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת, חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ,

אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָּאן הָיָה לִי זֶרַע כְּמוֹתוֹ.

נִכְנַס לְבֵיתוֹ, בָּא בְּנוֹ, עָמַד רַ' חַמָּא מִפָּנָיו, סָבַר: לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי בְּנוֹ?  קָרָא עָלָיו רָמִי בַּר חַמָּא: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה 

ִנָּתֵק" (קהלת ד, יב) – זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַּר בִּיסָא.

תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סב, עמוד ב.

שאלות: 

  1. מה ההבדלים בין ר' חמא בן ביסא לבן חכינאי? 
  2. האם אלו הבדלים משמעותיים בעיניכם? 
  3. מה משמעות הביטוי מקהלת "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" כמסקנה מהסיפור?

מקור מספר 4

שיר אהובת הספן

הרוח שוב מוסרת

הודעה לים

רגע עוברת

רגע נסגרת

בין שערי הנמל

יש ניחוח ערק

ורשתות קרועות

שיר אהובת הספן הנשכחת

שיר הנשים המחכות

הוא לא ידע

איך היא קינאה בספינות

הוא לא ידע

איך היא חיכתה בלילות

רגע לא בטוח

מול מפרש רטוב

זעם הרוח

מכה את המים

את לב הנשים על החוף

נר אחד ברוח

שאינו כבה

דולק בחלון

שתאר ג'ורג' אמאדו

הים האכזר ההוזה

הוא לא ידע…

הרוח שוב מוסרת

הודעה לים

רגע שותקת

רגע מספרת

הלילה מת הספן

הוא לא ידע…

יאיר לפיד 

שאלות: 

  1. אילו רגשות מעורר בכם השיר? איזו מציאות משתקפת מהשיר? מה בין שיר זה לסיפורים שקראנו?
  2. מדוע יצא האיש מביתו? האם הוא יוצא 'ברשות' אשתו? מדוע נשארת האישה לצפות לו? האם זהו כורח המציאות?

מקור מספר 5

ר' עקיבא רועה צאן של בן כלבא שבוע היה. ראתה אותו בתו שהוא צנוע ומעולה.
אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית הרב? אמר לה: 'כן'.
התקדשה לו בצנעה ושלחתו.
שמע אביה הוציאה מביתו, הדירה הנאה מנכסיו.
הלך ישב שתים עשרה שנים בבית הרב.
כאשר בא, באו אתו שנים עשר אלף תלמידים.
שמעו לאותו זקן שהוא אומר לה : עד כמה את נוהגת כאלמנה חיה.
אמרה לו : אם לי ציית, ישב שתים עשרה שנים אחרות.
אמר: ברשות אני עושה.
חזר הלך וישב שתים עשרה שנה אחרות בבית הרב.
כשבא, באו אתו. שמעה אשתו, הייתה אשתו יוצאת לקראתו.
אמרו לה שכנותיה: שאלי כלי לבוש והתכסי. 

אמרה להן: יודע צדיק נפש בהמתו.
כאשר הגיע אליו, נפלה על פניה ונשקה את רגליו.
היו דוחפים אותה תלמידיו.
אמר להם: "שלי ושלכם, שלה הוא". שמע אביה שבא אדם גדול לעיר
אמר: אלך אליו, אולי יפר את נדרי [שהידרתי את בתי מנכסי]. בא לפני רבי עקיבא.
אמר לו [רבי עקיבא]: האם היית מדיר את בתך לו הייתה בוחרת להתחתן עם תלמיד חכם?
אמר לו [אביה]: הלוואי והיה יודע אפילו פרק אחד, אפילו הלכה אחת.
אמר לו [רבי עקיבא]: אני הוא. נפל [אביה] על פניו, נשקו על רגליו, ונתן לו מחצית ממונו.

בתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי כך.
וזה שאומרים אנשים:
רחל [-כבשה צעירה] אחרי רחל הולכת,
כמעשי האם כך מעשי בתה.

שאלות:

  1. מהן מערכות היחסים המוצגות בסיפור?
  2. עם מי מהדמויות אתם מזדהים? למה? 
תוכן עניינים
יש לך שאלה בנוגע לתוכן זה?

אולי יעניין אותך גם:

בחיי הנשואים 'אשתו' נקראת בארמית 'ביתהו', אשתו-ביתו. אוסף הסיפורים התלמודיים והמדרשיים מספקים לנו דוגמאות ליחסי זוגיות, עם שאלות חיים, הכרעות קיומיות וערכיות ותקשורת זוגית...

בלימוד זה נפגוש שלושה מופעים של יחסי שכנות, סביב הנושא הטעון של הקמת מחיצות וחומות וגדרות הפרדה בין השכנים. ראשית קטע תלמודי הדן בחצר...

בדף הלימוד הזה נראה מקורות שונים מהמקרא ומחז"ל על יחסי אלוהים ואדם, על 'מפגשי אירוח' ביניהם, כאשר אירוח אנושי הוא הדימוי המוביל, והוא טעון...

איור גבר ואישה

מוזמנים להתעדכן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

Scroll to Top

רוצים לדבר?

לוגו אלול

מעדיפים שנחזור אליכם?

נשמח לייעץ ולענות על כל שאלה

ניתן להשאיר לנו פניה בטופס הבא ונחזור עם תשובה בהקדם

ניתן לציין דרך התקשרות מועדפת בתוכן הפניה

תרומה באמצעות טופס מאובטח

הצטרפו לקהילת 'אלול'