מבוא: הכנסת אורחים – ערך חשוב ומודגש עוד מימי אברהם ושרה. אבל מה זה באמת אומר להכניס אדם זר הביתה? איזו מערכת יחסים נוצרת במפגש הזה? מה הוא כולל? מהן המחויבויות של כל אחד מין הצדדים?
קהל יעד: מבוגרים
שאלת פתיחה: "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פו, ע"ב)
מה כוונת המשפט המשונה הזה? האם אתם מסכימים איתו?
מקור מספר 1 :
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך.
(מסכת אבות פרק א משנה ה')
- יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות. בן זוגו, הנשיא, היה יוסי בן יועזר איש צרדה. (במאה ה-2 לפנה"ס)
יהי ביתך פתוח לרוחה: בא להוסיף על חברו, שכמו שיהיה ביתו בית ועד לחכמים, כן יהי ביתו פתוח לרוחה לאורחים ולעניים כביתו של אברהם אבינו שהיה פתוח לארבע רוחות העולם, כדי שלא יצטערו העניים לבקש הפתח וייכנסו דרך פתח זה ויצאו דרך פתח אחר, ולא יתביישו מהעוברים והשבים…
הרב שמעון בר צמח דוראן, הרשב"ץ, מגן אבות. ספרד-אלג'יר, 1361-1444
שאלות:
- למה המשנה מדגישה "ויהיו עניים בני ביתך", ולא מסתפקת באמירה הכללית "יהי ביתך פתוח לרווחה?
- איזה היבט מוסיף הרב שמעון בר צמח דוראן? האם זה מתאים גם לימינו?
מקור מספר 2:
על בעל הבית להסתכל בעין יפה על כל אורח, להכניסו לביתו, ואפילו שהוא לא שלם ביראת שמים, ויש לו פגמים. נראה ההבדל שבין אברהם אבינו, עליו השלום, ללוט: כשבאו האורחים לאברהם אבינו, עליו השלום, באו בדמות אנשים, ואילו בלוט, באו אליו בדמותם האמיתית שהם מלאכים כמו שכתוב בתורה: ‘ויבואו שני המלאכים סדומה’. והסיבה לזה כי אברהם אבינו, עליו השלום, לא מקפיד מי הוא האורח, ואת הכל מקבל בזרועות אהבה. ואולם לוט שהיה חסר הרבה ביראת שמים, אם לא ראה מלאכים ממש, לא היה מכניסם ומכבדם.
חכם אברהם הכהן, מלל לאברהם, הוצאת הספרייה הספרדית ירושלים, תש”ן (1990)
חכם אברהם כהן נולד בעיר גפסה שבתוניסיה. שימש רבה של עיר הנמל הגדולה צפאקס. עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, ושימש רבה של שכונת תלפיות. נפטר ביום כ”ד ניסן תשנ”ד 1994.
שאלות:
- מה ההבדל בין הכנסת האורחים של אברהם אבינו לבין הכנסת האורחים של לוט?
- האם אתם אוהבים אורחים?
- ספרו בחברותא על מקרה שבו הגיעו אליכם אורחים לא מוכרים או לא צפויים.
מקור מספר 3:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ.
בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ – כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ – כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ (את) בַּעַל הַבַּיִת.
מַאי מְבָרֵךְ? – יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא.
(תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף מ"ו עמוד א)
שאלות:
- איך אתם מבינים את החלוקה בין בעלי הבית לאורחים?
- מה דעתכם על ברכת האורח?
מקור מספר 4:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כָּל רָעֵב מִמֶּנּוּ יֹאכַל, וְכָל צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
(ברכת האורח מתוך סידור התפילה הספרדי)
שאלות:
- מה מוסיפה ברכת האורח בסידור על ברכת האורח בתלמוד?
- חלקו את הברכות לקבוצות. באילו תחומים מברכים האורחים את בעלי הבית?
