קהילה לומדת גורדון
לצד הלימוד המתמשך כבר חמש שנים מתוך דבריו העמוקים והמכוננים של א"ד גורדון, צפות בקבוצה הלומדת התמודדויות עכשוויות –
איך מקיימים מפגש חי ואינטימי בזום, כשאי אפשר לקיים מפגש פיזי? איך מנהלים שיח בווטסאפ? איך נוגעים בענייני המציאות הגועשת ומתהפכת סביבנו – פוליטית, חברתית, עולמית? אלו אתגרים לא פשוטים. אנחנו מבקשים הארה מדבריו של גורדון לתקופה הזאת של שבר גדול וטלטלה ואי-ודאות –
"המלחים הניצָלים בסירה משֶבר אניה בלב ים, ואין בידם אלא מצפן, אינם יודעים לכוון על פיו אלא את מגמת פניהם; אבל את הדרך הם מבקשים על פי הכוכבים, על פי האיים והסלעים ועל פי הזרמים השונים שביָם. צריך לפַנות לדבר המתהווה דרך בחיים להתהווּת ולהתגלוּת, צריך לתת לחיים להתברר על ידי החיים".
(א"ד גורדון, 'פתרון לא רציונלי')
סיפור תלמודי מעלה ציור דומה של התמודדות בשעת 'שבר אניה בלב ים' –
אמר רבן גמליאל:
פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה,
והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומַנוּ [=ומי הוא?] – רבי עקיבא.
וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפנַי בהלכה.
אמרתי לו: בני, מי העלךָ?
אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי.
(תלמוד בבלי יבמות קכא ע"א)
מהו ה"דף" שמאפשר לנו לאחוז בו, להיטלטל עם הגלים והמשברים, ולנענע להם בראשינו?
מהם הכוכבים החופים והזרמים שאנחנו מצליחים לראות ולנווט על פיהם בהווה הלא-ידוע,
מה עוזר לנו לפַנות דרך להתהוות ולהתגלות מתוך החיים..?
נעמה שקד
מנחת קהילה לומדת גורדון
תשרי תשפ"א | אוקטובר 2020
