השנה נפגוש לקט ססגוני מתוך כאלף שנות יצירה בעם היהודי, מאז עריכת התלמוד הבבלי (500 לספירה) ועד העת החדשה, לפני מבשרי הציונות. נתחיל עם שתי דמויות יהודים-הלניסטים שמחוץ למעגל המשנה התלמוד, הפילוסוף פילון מאלכסנדריה וההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, ואחריהם נכיר משוררים ופייטנים מארץ ישראל שלאחר התלמוד. בהמשך ר' סעדיה גאון בבבל וספרו 'אמונות ודעות' ומחלוקתו עם הקראים, ומפעלם הפרשני של רש"י ומחותניו בצרפת. נתענג על מבחר שירת 'תור הזהב' בספרד, איבן גבירול ואיבן עזרא, ריה"ל ושמואל הנגיד, נשתעשע בסיפורי ההרפתקאות של בנימין מטודלה וההומור של יהודה אלחריזי בספר 'תחכמוני', נפתח את כתבי המוסר 'חובת הלבבות' ו'שמונה פרקים' ונשאל על דרכים ל'תיקון המידות'. נראה את מפעל התרגום מערבית לעברית של משפחת תיבון, וכמובן נקרא ונכריע סופית במחלוקת הפילוסופים ר' יהודה הלוי ב'כוזרי' והרמב'ם ב'מורה נבוכים'…
נקרא באברהם בנו של הרמב"ם שהתקרב לחכמי האיסלאם הסופי במצרים, לעומתו נתפעל מהאומץ של הרמב"ן וממשיכיו באירופה, בפולמוסים המסוכנים עם התיאולוגים הנוצרים. נקרא בספר 'הזוהר' ונפליג בחזיונות של מקובלים, ונפגוש דמויות היסטוריות מרתקות לאחר גירוש ספרד וגילוי אמריקה (1492), ר' יצחק אברבנאל, מקובלי צפת ובראשם האר"י, ר' חיים ויטאל, מחבר 'שולחן ערוך' ר' יוסף קארו, ולאחריהם השל"ה הקדוש, המהר"ל מפראג, וכן הרמח"ל ומולו ר' יהודה אריה ממודינא, שניהם מאיטליה. נעקוב אחרי 'משיחים' ומקובלים שייחלו לגאולה מהגלות, שלמה מולכו, שבתי צבי, נתן מעזה, ומשבר התנועה השבתאית ויעקב פרנק. לסיום נשאל איך הגיבו זרמים ודמויות שונות בעם ישראל לעליית הנאורות המודרנית, לערכי החירות, השוויון והדמוקרטיה באירופה (המהפכה הצרפתית). שם נפגוש את שפינוזה, מנדלסון, מימון, היינה, רחל ורנהאגן, לפין, ריב"ל גייגר וגרץ. ואם נספיק גם מעט מדמויות החסידות ומתנגדיה (אם לא – ממשיכים בשנה הבאה!).
כמו תמיד בבית מדרשנו, נקיים שיח פתוח על הקשר האישי שלנו למקורות הללו, היכן הם 'פוגשים אותנו' בניסיון חיינו והשקפותינו כיום, מה הפרשנות שלנו לטקסטים ולדמויות המרתקות.
עושה רושם שתהיה שנה נהדרת, בואו!
