לפני מעל 100 שנים פיתח א. ד. גורדון תורה שבמרכזה עומד רעיון הנוכחות. זוהי תורת נוכחות יהודית-ישראלית, המחברת בין יחיד לחברה, בין חול לקודש, בין מורשת יהודית להתחדשות. ימימה אביטל פיתחה כיוון זה ויצרה תורה יישומית של התפתחות אישית המקרבת את האדם לעצמו ולזולתו, לחיים של נוכחות וחיות ושמחה.
דגש זה על נוכחות הוא חיוני בדורנו, דור של חוסר-נוכחות. דור של הסחות-דעת, של מסכים ומרדף אין-סופי אחר הצלחה וכסף ויופי, דור של חרדה ונרקיסיזם. דווקא בדורנו יש כמיהה לכיוון שמעצים את היחיד ומאפשר לו בנייה פנימית וחיבור לעוצמה הטבעית הגלומה בו.
אילון שמיר כתב ספר רב-השפעה על תורת הנוכחות של א. ד. גורדון, המהווה פירוש 'ימימאי' לתורת גורדון. שמיר מתרגל את הנוכחות בחייו האישיים.
לאורך 15 מפגשי הסדנה שמיר מלמד על הנוכחות תוך חיבור להתנסויות יום-יומיות. שמיר משתמש בכלים מגוונים, כמו כתיבה אישית, לימוד של טקסטים, דמיון מודרך וניגון. למן המפגש הראשון חווים הלומדים התקרבות לעצמם ולנוכחות, וחוויה זו הולכת ומתעצמת עם המשך המפגשים.
