קהילות לומדות תשפ"ד

בית מדרש מרכזי – "הווה בוער"

מנחים: הרבה ציפי חורי-ויס, הרב ד"ר אביגדור (דורי) הנמן

איך חוזרים הביתה.
איך עם ואדם שעזבו את ארצם ושבו אליה בונים מחדש את הבית הבא.
מה לוקחים מהבית הראשון ומה משנים. מהם מערכות היחסים בין חיי הרוח המיוצגים על ידי הכהנים ובין חיי המעשה המיוצגים על ידי המושלים הפוליטיים.
איזה בעיות חברתיות נובעות משיבה של חלק מהיהודים מבבל לארץ ישראל. מהם היחסים המתפתחים בין הקהילה הארץ-ישראלית לקהילה הבבלית.
הספר שנלך לאורכו יהיה ספר עזרא-נחמיה.
שני מנהיגים אמיצים הפועלים לפי צו השעה – בתקופתם מוגדר מחדש מהו העם היהודי, מהם עקרונותיו, מי בפנים ומי בחוץ.
תקופה זו על פי חז"ל היא תקופת אנשי כנסת הגדולה שהיו הראשונים לפתח את התורה שבעל פה שמגיעה למלא גיבושה במשנה ובתלמוד. עזרא, נחשב כמי שנותן תורה מחדש.
נעסוק בשאלה מהי תורה חדשה זו וכיצד מחדשים בתורה.
נצעד בנרטיב היהודי של שיבה הביתה אז והיום, ננסה לעשות מעשה עזרא ונחמיה
להבין את המשימות הלאומיות-יהודיות שלנו היום, דרכם.
נגיע "הביתה" וניגע באתגרים החדשים של שיבה מחודשת.

בית מדרש לדוברי רוסית- סמבטיון

מנחים: מתחלפים

קהילת הסמבטיון עוסקת בהתחדשות יהודית בשפה הרוסית.

הקהילה הוקמה מתוך צורך ליצור שיח חופשי וטבעי עם המקורות; דרך אקדמיה, יצירה וחינוך.

Возвращение домой

Тема занятий творческого бейт-мидраша "Элул-Самбатион" этой весной – возвращение домой.  Нас ожидает десять встреч под руководством разных ведущих, историков, философов и антропологов, как светских, так и религиозных, каждый из которых по-своему прочертит тему дома на перекрёстке классических еврейских и современных источников.

Как замечает Эммануэль Левинас, странничество Авраама противоположно странничеству Одиссея. Если Одиссей после десятилетий скитаний возвращается в свой родной дом на Итаке, то Авраам навсегда уходит в неизвестную страну, категорически не соглашаясь, чтобы его сын вернулся в страну исхода. Многие тоскуют по дому – но в тот ли дом мы хотим вернуться, из которого ушли? Возможно ли вообще вернуться – в новое? А может быть, наш странный жребий как-то сочетает эти несовместимые вещи?

Мы будем вместе читать, обсуждать и осмыслять как еврейские тексты разных эпох, так и важные европейские тексты о доме. 

Наряду со странствиями интеллектуальными, в программе бейт-мидраша предусмотрены и реальные путешествия. Нам предстоят две поездки – совместный шаббат в Тель-Авиве, невероятным образом воплотившем мечту о доме для евреев изгнания, и путешествие в пустыню Негев, где странствовал Авраам; мы увидим кратер Рамон – одно из самых красивых и интересных мест в мире, древние набатейские города и многое другое.

Ну и как всегда, путешествия Самбатиона – это продолжение работы с идеями и текстами, которое вносит в них новое измерение.

אהלי- קהילה לומדת בגוש אדומים

מנחה: ציפי חורי

תנועה משותפת לאנשים ונשים עם ובלי צרכים מיוחדים, דתיים וחילונים, צעירים/ות מבוגרים/ות

עשרה מפגשים, פעילות חוויתית- קהילתית ושבת משותפת

נלמד יחד על גבולות הקהילה, על יכולת ההתרחבות שלנו, חברותות ולימוד אישי מותאם, "קריאה יחפה" בטקסטים מגוונים, יצירה, כתיבה, והזמנה למדרש אישי.

דמויות בהיסטוריה היהודית

מנחה: שלומי פרלמוטר

השנה נפגוש לקט ססגוני מתוך כאלף שנות יצירה בעם היהודי, מאז עריכת התלמוד הבבלי (500 לספירה) ועד העת החדשה, לפני מבשרי הציונות. נתחיל עם שתי דמויות יהודים-הלניסטים שמחוץ למעגל המשנה התלמוד, הפילוסוף פילון מאלכסנדריה וההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, ואחריהם נכיר משוררים ופייטנים מארץ ישראל שלאחר התלמוד. בהמשך ר' סעדיה גאון בבבל וספרו 'אמונות ודעות' ומחלוקתו עם הקראים, ומפעלם הפרשני של רש"י ומחותניו בצרפת. נתענג על מבחר שירת 'תור הזהב' בספרד, איבן גבירול ואיבן עזרא, ריה"ל ושמואל הנגיד, נשתעשע בסיפורי ההרפתקאות של בנימין מטודלה וההומור של יהודה אלחריזי בספר 'תחכמוני', נפתח את כתבי המוסר 'חובת הלבבות' ו'שמונה פרקים' ונשאל על דרכים ל'תיקון המידות'. נראה את מפעל התרגום מערבית לעברית של משפחת תיבון, וכמובן נקרא ונכריע סופית במחלוקת הפילוסופים ר' יהודה הלוי ב'כוזרי' והרמב'ם ב'מורה נבוכים'…

נקרא באברהם בנו של הרמב"ם שהתקרב לחכמי האיסלאם הסופי במצרים, לעומתו נתפעל מהאומץ של הרמב"ן וממשיכיו באירופה, בפולמוסים המסוכנים עם התיאולוגים הנוצרים. נקרא בספר 'הזוהר' ונפליג בחזיונות של מקובלים, ונפגוש דמויות היסטוריות מרתקות לאחר גירוש ספרד וגילוי אמריקה (1492), ר' יצחק אברבנאל, מקובלי צפת ובראשם האר"י, ר' חיים ויטאל, מחבר 'שולחן ערוך' ר' יוסף קארו, ולאחריהם השל"ה הקדוש, המהר"ל מפראג, וכן הרמח"ל ומולו ר' יהודה אריה ממודינא, שניהם מאיטליה. נעקוב אחרי 'משיחים' ומקובלים שייחלו לגאולה מהגלות, שלמה מולכו, שבתי צבי, נתן מעזה, ומשבר התנועה השבתאית ויעקב פרנק. לסיום נשאל איך הגיבו זרמים ודמויות שונות בעם ישראל לעליית הנאורות המודרנית, לערכי החירות, השוויון והדמוקרטיה באירופה (המהפכה הצרפתית). שם נפגוש את שפינוזה, מנדלסון, מימון, היינה, רחל ורנהאגן, לפין, ריב"ל גייגר וגרץ. ואם נספיק גם מעט מדמויות החסידות ומתנגדיה (אם לא – ממשיכים בשנה הבאה!).
כמו תמיד בבית מדרשנו, נקיים שיח פתוח על הקשר האישי שלנו למקורות הללו, היכן הם 'פוגשים אותנו' בניסיון חיינו והשקפותינו כיום, מה הפרשנות שלנו לטקסטים ולדמויות המרתקות.
עושה רושם שתהיה שנה נהדרת, בואו!

דורשות בית

מנחה: ד"ר עליזה פרנקל

המושג "בית" מרובה משמעויות ופרשנויות, הוא יכול להיות מבנה פיזי ובה בעת, מבנה חברתי, תרבותי, כלכלי ונפשי, ממנו ניתן ללמוד על ערכי יסוד של החברה האנושית.
ביהדות המושג "בית" מקבל חשיבות מרובה, הבאה לידי ביטוי בקישור בין "בית" ל"חכמה" בעת בניית בית, הקמת משפחה, צבירת קניין ובעיקר בייחוס בית לאלהים "בית הבחירה", "בית המקדש".
השנה נמשיך לדון בשאלות על הבית הפיזי והמטאפורי ובתמורות שחלו במושג זה במהלך השנים ולשרטט את "קווי המתאר" החיצוניים והפנימיים של ה"בתים" העכשוויים בחברה הישראלית.

נושאי לימוד מרכזיים:

• הבית כאתר נשי/הנשי הוא הבית
• פנימיותו של הבית
• גבולות הבית (גג, מרפסת)
• החפצים יוצרים בית
• הבית המדבר והפועל
• הבית המכיל והמדיר
• שכנות, שכנים והיחסים ביניהם
• הכנסת אורחים/ות
• חורבן בית והתחדשות
• מה בין הבית הלאומי לבית המקדש?
• כאן גרים בכיף?

בית המדרש הקהילתי בגבעת שמואל נוצר מתוך שיתוף פעולה בין עמותת "כלנה", בית מדרש "אלול" והמתנ"ס העירוני, ומתקיים בספרייה העירונית זה שבע שנים.
נשים דתיות וחילוניות נפגשות ולומדות יחד טקסטים יהודים וישראלים העוסקים בנושא שנתי נבחר. במהלך הלימוד חולקות הנשים דעות, רעיונות וחוויות, נחשפות לדעות מגוונות, ורוקמות קשרים חברתיים החוצים קבוצות חברתיות.

"קשר לאחד"

על נבואה, תקשור ומיסטיקה – ודרכי מפגש עם ה'אחד'

מנחה: יהודה טאובמן

נשאל, האם הנבואה וההתגלות הם מסלול עוקף רציונליזם? האם האל הוא "מעבר לתבונה"? ומה כל זה רלוונטי לזמננו (אם בכלל)?
מהתנ"ך (ועוד לפניו) ועד היום מחפש האדם דרכים מגוונות להבנת המציאות ומציאת משמעות. במהלך השנה נתמקד בנסיונות ה"לא רציונליים" להגיע לתובנות אלו, להתפתחויות ולשינויים שעברו. נשאל מה יתרונן על דרכים נוספות והאם השיא (הנבואה והתנ"ך) מאחורינו.

קהילה לומדת גורדון

קבוצה מנחה את עצמה

קבוצת גורדון, קבוצה מנהיגה את עצמה, מזמינה חברים חדשים להצטרף לשנת הלימודים תשפ"ד.

השנה נעסוק בשלושה הוגים: הרב יונתן זקס, מרטין בובר והרב קוק. חברי הקבוצה מכינים ומנחים לימוד בחברותות והתנסויות חוויתיות סביב המסרים הנלמדים.

רעיונותיו של א.ד. גורדון שנלמדו בשנים הקודמות, ילוו את הלימוד ברקע. המפגשים יכילו פתיחות אישיות שבהן החברים משתפים את הקבוצה בנושאים הקרובים ללבם.

"שולחן היצירה"

מחשבות על תהליך היצירה בשירה ובספרות העברית

מנחה: אורנה בן נאה

בסדנת קריאה וכתיבה יצירתית נקשיב למחשבות על יצירה בשירה ובספרות. נקרא יחד טקסטים מהשירה והספרות העברית, שעוסקים בתהליכי יצירה. נדון וניצור סָבִיב בשאלות העוסקות בטיבו של היוצר/ת ובטיבה של יצירה:

מהי הזיקה בין אלוהים בורא ויוצר לבין ברואיו? מתי אדם מוגדר כיוצר? מתי מעשה מוגדר כיצירה? מהם הרכיבים הנפשיים הנדרשים ליצירתיות? האם בכל אדם טמון כח יצירתי? מהי תנועת היצירה הפותחת? מתי וכיצד יצירה מגיעה אל סיומה? מהי השראה? כיצד ניתן להתבונן על תהליכים יצירתיים בהתהוותם? מהם הסיפורים והסודות היצירתיים שלנו?

דברו אל לב

מנחים: נעמה שקד, גיא גרדי

אני פוחדת ממילים שמכסות ולא מגלות. אני פוגשת במציאות ובתוכי דיבור שאין עִמו הקשבה, שלא רואה בני אדם, שלא קשוב לאפשרות של אמת אצל האחר. תקשורת שטוחה ומנוונת, תחושת השתקה, קשרים שמתערערים. זה מכאיב.
בכל לבי אני מבקשת שנעבור דרך של בירור וחיבור, שנלמד ליצור אפשרויות חדשות.

זאת הזמנה ללמוד יחד –
איך להקשיב לעצמנו, לנפשות שאיתנו ולזמן הזה, איך להיטיב לדבר.
ללמוד מתוך פרקי תנ"ך, חז"ל וספרות חדשה – אל תוך חיינו: על כוח המילים לברוא עולמות ולהחריבם; על מחלוקת ודברי אלהים חיים; על אילמוּת ואלימות; על תוכחה וביקורת; קללה וברכה.
להתאמן בהקשבה ושיח, בשיתוף אישי, במעגל ובחברותא. ליצור מרחב של אמון וכנוּת בין שונים ורחוקים וקרובים, לגעת באתגר הגדול – "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
העבודה במפגשים לאורך השנה תהיה מורכבת מתהליך לימודי, תהליך קבוצתי ותהליך חוויָיתי. נתנסה בדרכי עבודה כמו כתיבה, השקָטה, קול, תנועה, דמיון, ציור ועוד דרכים שתביאו עמכם.

אם אתם מבקשים תיקון ומרפא לדיבור, בואו. דַּבְּרוּ עַל לֵב.

"דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַ͏ִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ" (ישעיה מ, ב)

צוהר לתיבה – ממדרש לחסידות

מנחה: שרה פרידלנד בן ארזה

הדרשות החסידיות – בהיותן נדבך מאוחר בתרבות היהודית – נשענות על כל הנדבכים שתחתיהן: תנ"ך, תלמודים, מדרשים, זוהר ועוד, ודורשות בהן מתוך עולמה וערכיה של החסידות.

בסדרה נתחקה על הדרכים שבהן דרשו חז"ל בפסוקים, ועל הדרכים שבהן דרשו האדמו"רים החסידיים במקורות המדרשיים, האגדיים והקבליים שלפניהם. נעמוד על שאלות של פרשנות ודרשנות, חירות דרשנית ומחויבות ערכית וקיומית. את הלימוד נעשיר בניגון (וגם נתבונן ב'עבודת הניגון החסידית') ולפעמים גם בכתיבה.

נושאי הלימוד:

• בכל דרכיך דעהו – העולם הזה וההתפשטות ממנו
• הסנה
• גלות הדיבור במצרים
• עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע
• מיעוט הלבנה
• כתנות אור
• השבת – כלה ומלכה
• דוד כרה שיתין

.

מתוהו, בוהו ותהום אל אדם

סדנת כתיבה יצירתית לנשים בהשראת מקורות יהודיים על מעשה בראשית

מנחה: שרה פרידלנד בן ארזה

בסדנה זו נכתוב כתיבה אישית ונתבונן בתהליכי היצירה שלנו לאור לימוד קשוב במקורות יהודיים בני דורות וסוגות שונים העוסקים בבריאת העולם ובכוחות היצירה האנושיים (תנ"ך, מדרש, זהר, חסידות, הגות ושירה עברית חדשה).

בסביבה ביתית נעימה נטפח את רגישותנו הסגנונית וניתן דעתנו לרובדי הלשון, למשלביה ולאמצעים הספרותיים. נתבונן לא רק בתוצרי הכתיבה (שירה או פרוזה) שלנו ושל זולתנו אלא גם בתהליכי הכתיבה ובתהליכי היצירה בכלל.
הכתיבה היא כלי למגע בחוויות יסוד בנפש וברוח ולביטויין, ובהקשר זה היא עשויה לתרום גם למפגש אינטימי עם התורה.

נושאי הלימוד:

• בראשית – מה לפנים?
• סדר מתוך התוהו
• בורא עולמות ומחריבן – טיוטות ושרידיהן
• עולם התוהו (ר' נחמן)
• יצירה ודעת
• דיבור יוצר מציאות, כתיבה יוצרת מציאות

צירי חיים

הנחיית תיאטרון: טלי שכטר

הנחיית בית מדרש: שלומי פרלמוטר

בית מדרש יוצר ל'בנות משפחה מטפלות' – בנות זוג, בנות המטפלות בהורה, אמהות, אחיות של מישהו מהמעגל המשפחתי הקרוב ביותר בו הן מטפלות באופן צמוד

בימים טרופים אלה, גם אנו מבקשים להיות שותפים במאמץ האזרחי-חברתי לחיזוק הרוח הגדולה של עם ישראל. אנו מאמינים כי בארון הספרים היהודי-ישראלי על כל מדפיו, העתיקים והחדשים, ניתן למצוא נחמה, כוח ואמונה. מגע חי עם המקורות ועם יצירה אמנותית בהשראתם, יכולים לחזק ולתמוך, לעורר את הלב ולהוסיף שכבה בחוסן של האנשים.

המודל שנשתמש בו, בית מדרש יוצר, מציע לימוד מעמיק וחיבור לשורשי זהותנו היהודית והישראלית, שיחה פתוחה במעגל ובחברותא סביב חוויות החיים ושאלות קיומיות, התנסות יצירתית לעיבוד מחשבות ורגשות. המימד היצירתי נותן במה לחווייה הפנימית של המשתתפים, להשמיע קול ייחודי-אישי על הכתובים ושל מציאות החיים. הוא מחבר בין המחשבה והאינטואיציה, הרעיוני והקיומי. בית מדרש יוצר מאפשר מפגש עם אנשים שונים החווים חוויות משותפות בתקופה זו. זו הזמנה לשיתוף, לקירבה, להבעת עמדות בחופשיות, להקשבה לאחרים ולהעברת מסר בלתי מילולי של 'אתה לא לבד'. עולם התיאטרון מאפשר עבודה עם הגוף והלב, שחרור גופני, עבודה משולבת מוזיקה-גוף-קול, חוויה רב ממדית ורב חושית. כל אלו תורמים לתחושת שייכות עמוקה למעגל של אנשים שהופכים די מהר ל'קהילה לומדת-יוצרת'. זו הסיבה שאנחנו מוצאים במודל זה, מרכיב מהותי ונדרש בחוסן החברתי בימי שגרה ובימים אלה באופן מיוחד.

נפעל אחת לשבוע, אורך מפגש שעתיים וחצי. מתחילים עם קפה ומפגש ואז משלבים בין דפי לימוד ויצירה בהשראת המקורות. עובדים עם 'חומרי גלם' מחיי היום-יום בעת הזו: שאלות, מחשבות, פחדים, חוסר בהירות, אמונות, תקוות לעתיד.

נושאי המפגשים יסובו סביב הנושא שמטלטל את כולנו בעת הזו, נושא ה"בית"- נבחן את הנושא מזוויות שונות, לימודיות ויצירתיות. ארעיות, אישה כבית, הכנסת אורחים, סוגים שונים של בתים במקורות, ביתי הוא מבצרי, ועוד

מסעות חיים בספר הזוהר

זוהר לפרשת לך לך

מנחה: נתנאל אסולין

"לך לך לעצמך, לתקן מדרגתך" (זהר לך לך)

בעזרת ה' נלמד לעומק ולרוחב את הזהר לפרשת לך לך. הפרשה מספרת את סיפור מסעו של אברהם אבינו והזוהר עוסק בסיפור מסעו של האדם בעולם. הוא נע בין מסעו של אברהם למסע הנשמה בירידתה לזה העולם ובהתהלכה בתוכו. אנו מקווים שההליכה הממושכת שלנו עם פרשת לך לך תאיר לנו נקודות שונות במסענו בעולם, כיחידים, כקהילה וכעם.

הלימוד מתאים לכל מי שחשקה נפשו לצאת למסע של לימוד והעמקה, לכל מי שרוצה לפגוש את ספר הזוהר ולתת לסוד להאיר בו.