בית המדרש המרכזי- כיצד מתנחמים?
לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה.
ירושלים
הנחייה: הרב ד"ר דורי הרמן, פגי סידור
בית המדרש השנה יעסוק בספר ישעיהו, בפרקים העוסקים בנבואות הנחמה.
הלימוד יהיה על פי הפרקים וננסה להבין מה הם אומרים על ימינו ועל המציאות עימה אנו מתמודדים.
במרכז היום עומד הלימוד בחברותות וההתמודדות העצמאית עם המקורות.
מעבר לפרק יובאו מקורות מספרות חז"ל ומספרות מודרנית המתמודדים עם הנושאים בהם נעסוק.
מילה מקום
סדנת ספוקן וורד בית מדרשית
תל אביב
מנחים: נעמה גרינשטיין, טליה פרי, נתנאל אסולין
עמותת 'אלול' ופואטרי סלאם ישראל מזמנים אתכם.ן לחבר בין כתיבה ופרופורמנס לארון הספרים היהודי ישראלי.
11 מפגשים חווייתיים בהם נעמיק בטקסטים מרתקים עתיקים וחדשים, נרגיש, נכתוב ונזקק מה בוער בנו, מה נרצה להוציא החוצה לעולם ואיך.
מה בסדנה: לימוד בית מדרשי של מגוון טקסטים העוסקים בבית ונדודים, הכרת הז'אנר הספוקן-וורד ודרך תרגילי כתיבה וביצוע טקסטים מקוריים של המשתתפים, כשהטקסטים הנלמדים משמשים כהשראה. בסיום הסדנה נעלה מופע ספוקן וורד שכולו חומרים פרי עטם של המשתתפים והמשתתפות.
אֶדֶן- בית מדרש ליוצרים
תקוע
בהנחיית: חובב לנדוי, ראובי קומר
בית מדרש אדן ליוצרים בשיתוף בית מדרש 'אלול' מזמינים
יוצרים ויוצרות מכל התחומים
המעוניינים להצטרף לקהילת אמנים
שתפגש לימי העמקה, התבוננות ויצירה
סביב אוצרות התרבות של ארון הספרים היהודי-ישראלי.
מה בתוכנית?
בוקר לימוד שבועי שיכלול
התבוננות ועבודת תודעה דרך טקסטים קבליים ושימוש בהקשבה וצליל,
לימוד בחברותות ובקבוצה של טקסטים מהתלמוד הבבלי
וסדנאות יצירה אישית הנובעת מתוך הלימוד המשותף.
חלק משמעותי מההשתתפות בבית המדרש הינו ליווי אמנותי אישי וקבוצתי המיועד לאפשר לכל משתתף למצות את יכולותיו, כך שלקיחת חלק בתוכנית מהווה מקפצה לעבודת היצירה האישית של כל משתתף.
בית המדרש מעניק, מלבד לימוד משותף והשראה ליצירה, גם קהילה תומכת, חממת התפתחות לאמנים ומרחב להתנסויות אמנותיות מגוונות.
בתום תקופת התוכנית נקים תערוכה קבוצתית וערב שיא מפירות היצירה המשותפת, שתתקיים בגלריה לאמנות מדליין גרינוולד במרכז האמנים תקוע.
למי בית המדרש מתאים?
לכל יוצר/ת שמחפש/ת להעמיק את היצירה שלה/ו , להעשיר את עולמה/ו הפנימי בתכנים משמעותיים, מיסודות התרבות היהודית-ישראלית.
בית המדרש פונה ליוצרים ויוצרות מכל תחומי האמנות והיצירה, ומכל רמות הנסיון, מבוגרי בתי ספר לאמנות ויוצרים צעירים ועד לאמנים מנוסים, כך שהקבוצה תהיה מגוונת ומעשירה לכל המשתתפים.
בתוכנית יתקיים בוקר לימוד שבועי במרכז האמנים תקוע, שייכלול לימוד יצירתי וסדנאות יצירה הנובעות מתוך הלימוד, ליווי אמנותי מקצועי והכל באווירה חברית, קהילתית ומשמעותית.
התוכנית מיועדת ליוצרים בתחילת דרכם ובמידה שווה ליוצרים מנוסים.
עם של גיבורי על
קיבוץ מפלסים, עוטף עזה
מנחה: שלומי פרלמוטר
מוזמנים לקבוצת לימוד ושיחה שנפתחת במפלסים
סדרת מפגשים על מנהיגות רוחנית, לתושבי האזור ומתנדבי "שנת שירות מבוגרים", שהגיעו מכל הארץ לתת כתף ותמיכה, ומעוניינים להכיר.
נעסוק בדמויות מופת והשראה בעם היהודי ובציונות.
נקרא סיפורים ומחלוקות מתוך חז"ל והתלמוד
וחכמת חיים בכתבי החסידות והספרות העברית החדשה:
מקוריות ואמונה, ביקורת והומור, אומץ לב ואהבת ישראל.
הלימוד לזכר שריתה פרלמוטר, חלוצה ציונית ומורה, שהאמינה בשותפות, בשיחה, בלימוד 'יהדות כתרבות', ונפטרה בת 97 בסוכות, שבוע לפני השביעי לאוקטובר 2023.
קהילת קרית היובל
ארון הספרים היהודי והישראלי
ירושלים
הנחייה: שלומי פרלמוטר
כשאנחנו מנצחים את העבר, הרי אנו בעצמנו הננו המנוצחים. – ולאידך, אם העבר מנצח, אנחנו ובני בנינו הננו המנוצחים…"
מ.י. ברדיצ'בסקי
מוזמנים לקבוצת לימוד מקורות ושיחה על "ארון הספרים היהודי והישראלי". נשאל איפה הם 'פוגשים אותנו', את ניסיון חיינו וטעמנו, ומה יכולים לתרום לזהותנו כיום, כישראלים בני זמננו, הקרובים לערכים הומניסטיים ליבראליים ודמוקרטיים .
נושאי הלימוד:
- בכניסתי לבית המדרש: ברכות, מפתחות, סקרנות, שורשים, תקוות ספקות וחששות… עגנון, ברדיצ'בסקי, עמוס עוז, סיפור תנין עם שבעה ראשים…
- מדרש "כשעלה משה למרום" – משה בבית המדרש של רבי עקיבא, מסע בזמן. שאלה על "אני וההיסטוריה היהודית", מה מקור השראה עבורי, מה אני מרגיש רצון להכיר יותר, ממה מסתייג, עם מה מזדהה… מפגש עם דמות היסטורית מסקרנת, משמעותית. והעתיד שאני צופה – בעוד שלושים שנה, בעוד מאה שנה, בעוד אלף שנה…
- מחלוקת חז"ל על "האל הגדול וגיבור ונורא" -דרכים שונות לקשר יצירתי עם המסורת: פרשנות יצירתית אישית סובייקטיבית חדשה, או ברירה ודחיה ביקורתית של הלא תקף, ולא ראוי, או לא אמת, וגניזה שלו כדי "לא לכזב".
- מדרשים על אברהם, הכנסת אורחים, אהבת אדם אמונה ואידיאליזם, אברהם שואל מי הבורא ועל 'בירה דולקת'. אברהם כמורד ומסורת אי-הציות המערבית. 'לך לך' בחרן, בעקידה, ובסדום.
- שיטתיות ויצירתיות בלימוד – 'בור סוד' או 'מעיין המתגבר'? סיפורי תלמוד על רבי אליעזר בן הורקנוס ועל אלעזר בן ערך, טיפוסים שונים של לומדים, ולאן הובילה אותם הלמידה שלהם… ומה מאפיין את הלמידה שלנו?
- אלישע בן אבויה, הרב הגדול מתקופת המשנה שנהיה 'אפיקורוס', 'אחר', ויחסיו עם רבי מאיר תלמידו. האם מודל אפשרי ליחסי דתיים וחילוניים בימינו? משה שמיר ומאיר יערי.
- מדוע יש ריבים במשפחה ומלחמות בעולם? קין והבל ומדרשי חז"ל על האלימות בעולם, פרשת "בן סורר ומורה" והמדרשים בתלמוד.
- סכנות המלוכה והשלטון, שמואל וההתנגדות למלוכה, דוד המלך ומשל כבשת הרש של נתן הנביא, ולעומתם הסנגוריה בתלמוד: 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה'
- ישעיהו ירמיהו יחזקאל הושע -נביאים כאנשי מחאה מוסרית ופוליטית ואמני מייצג, השוואה לאמני פרפורמנס מודרניים.
- שיר השירים וסיפורי זוגיות של חז"ל – אתגרי קשר רומנטי, זוגיות ואהבה בחיינו, אתגרי פמיניזם ומעמד האישה.
- מחלוקות הלל ושמאי במשנה ובתלמוד, ומה אפשר ללמוד מהם על מחלוקות בינינו : סוגיות בניהול מחלוקת פוריה, ענווה, כבוד וסקרנות הדדית, 'אימאגו' והקשבה רדיקאלית, אז והיום.
- המחלוקת על המחלוקת – מדרש "תנור של עכנאי", ג'ון סטיוארט מיל ופרשנויות מודרניות נוספות של הדראמה הגדולה, פרשת המחלוקת הגדולה ביותר של תקופת חז"ל.
- דמוקרטיה נוסח חז"ל – הדחת רבן גמליאל מהנשיאות, ומה נוכל ללמוד ממנה על הדמוקרטיה הישראלית כיום.
- מדרש "יצרא דעבודה זרה" והיחס לעבודה זרה בתלמוד, פרשנות החילון והקודש של הרב קוק, ומה יש ללייבוביץ' נגד חילון כ'עבודת אלילים'.
- רשב"י כותב את הזוהר במערה, ואפלטון מחפש את אור האמת מחוץ למערה… המסע החינוכי שעובר רשב"י, ופרק מספר הזוהר. האם אנחנו עצמנו יושבים בחושך?
- "הב לי ידך" – סוגיות של צדקה, גמילות חסדים וביקור חולים, במדרשים וסיפורי חז"ל, ובחיינו שלנו.
"דַּבְּרוּ עַל לֵב" – עבודה קבוצתית
ירושלים
הנחייה והובלה: נעמה שקד וגיא גרדי
אני פוחדת ממילים שמכסות ולא מגלות. אני פוגשת במציאות ובתוכי דיבור שאין עִמו הקשבה, שלא רואה בני אדם, שלא קשוב לאפשרות של אמת אצל האחר. תקשורת שטוחה ומנוונת, תחושת השתקה, קשרים שמתערערים. זה מכאיב.
בכל לבי אני מבקשת שנעבור דרך של בירור וחיבור, שנלמד ליצור אפשרויות חדשות.
זאת הזמנה ללמוד יחד –
איך להקשיב לעצמנו, לנפשות שאיתנו ולזמן הזה, איך להיטיב לדבר. להתבונן לעומק במפגש בין הנפשות והדעות שלנו ושל אחרים.
ללמוד מהתנ"ך דרך חז"ל ועד א"ד גורדון – אל תוך חיינו: על מחלוקת ודברי אלהים חיים; על אילמוּת ואלימות; על תוכחה וביקורת.
להתאמן בהקשבה ושיח, בשיתוף אישי, במעגל ובחברותא. ליצור מרחב של אמון וכנוּת בין שונים ורחוקים וקרובים, לגעת באתגר הגדול – "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".
העבודה במפגשים לאורך השנה תהיה מורכבת מתהליך קבוצתי, תהליך לימודי ותהליך חוויָיתי. נתנסה בדרכי עבודה והתבוננות כמו כתיבה, השקָטה, תנועה, ועוד דרכים שתביאו עמכם.
אם אתם מבקשים תיקון ומרפא לדיבור, בואו. דַּבְּרוּ עַל לֵב.
צילום: יעל אילן
חזונות לעם היהודי ולארץ ישראל במהלך ההיסטוריה
קהילה לומדת גורדון
ירושלים
קבוצה המנחה את עצמה
בתקופה הזאת אין מי שלא תוהה, חרד, חושב – לאן פנינו? אנחנו רוצים לראות קדימה, מעבר למה שמתרחש בהווה. לראות חזון.
שאלת החזון עלתה ועולה לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, החל בתנ"ך ועד ימינו. מדינת ישראל הוקמה לא רק כמפלט ומקלט לפליטים, אלא מכוח חזון להקמה של חברה יהודית ריבונית, משגשגת.
למעשה, לא היה זה חזון אחד לאורך כל הדרך. תמונות עתיד שונות ריחפו בשיח הציבורי, לפעמים גם נאבקו ונאבקות זו בזו.
בשנת תשפ"ה נקרא טקסטים המבטאים חזונות שהשפיעו על תולדות עמנו, נחפש בהם השראה ומענה לחיבוטי נפש לאומיים, אישיים ואנושיים בכלל, וננסה, לאורם, לצייר לנו את תמונת העתיד
"בימים ההם היה מלך בישראל"
לימוד משותף על שלטון תקין ודמות המנהיג.
ערד
הנחייה: אוברי אייזקס
בספר דברים התורה מצווה למנות מלך על ישראל, אך מגבילה את היקף סמכויותיו בניסיון ליצור מנהיגות ראויה וערכית. בימים אלה של משבר אמון במנהיגות הפוליטית בישראל, אתם מוזמנים לצלול לתוך ספרי התנ"ך העוסקים בדמויותיהם של מלכי ישראל ויהודה. נכיר את הדמויות ונשאל האם יש קשר בין שגשוג מדיני לערכי מוסר ? האם המלך ה"צדיק"הוא מוצלח או לא בהכרח כך ? ומדוע ה"רשע" הוא זה שמביא הישגים דיפלומטים וכלכליים?
בואו להשתתף בבית מדרש אינטראקטיבי למפגש רעיונות בין דתיים ולא דתיים סביב התנ"ך עם הדהוד חזק לדילמות של ימינו.
צוהר לתיבה
ירושלים
הנחייה: שרה פרידלנד בן ארזה
קבוצת לימוד לנשים
הדרשות החסידיות – בהיותן נדבך מאוחר בתרבות היהודית – נשענות על כל הנדבכים שתחתיהן: תנ"ך, תלמודים, מדרשים, זוהר ועוד, ודורשות בהן מתוך עולמה וערכיה של החסידות.
בסדרה הביתית נתחקה על הדרכים שבהן דרשו חז"ל בפסוקים, ועל הדרכים שבהן דרשו האדמו"רים החסידיים במקורות המדרשיים, האגדיים והקבליים שלפניהם. נעמוד על שאלות של פרשנות ודרשנות, חירות דרשנית ומחויבות ערכית וקיומית. את הלימוד נעשיר בניגון (וגם נתבונן ב'עבודת הניגון החסידית'), במרק ולפעמים גם בכתיבה.
נושאי הלימוד
מים – גשם, תהום ובאר;
אש – יצר ויצירה, דין והתלהבות;
שבת – דימוייה ומגוון פניה;
ספק ובחירה;
דיבור, קול, ניגון ושתיקה.
אפשר שיחולו שינויים בנושאים.
"חדש ימינו כקדם"?
פרדס חנה
הנחייה: יהודה טאובמן
נשאל האם השיא שלנו מאחורינו? נעסוק בעטרה שיש הרוצים להחזיר ליושנה,
נבדוק את המתח שבין 'ימינו כקדם' והקידמה, ובין העבר והעתיד וננסה, בין לבין גם לתהות על ההווה.
"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" (ירמיהו ל"א/כ')
ארועים, מטרות ואתגרים בחיים
גבעת שמואל
הנחייה: ד"ר עליזה פרנקל
אילו אירועים עצבו את סיפור חיינו? איך הם יכולים לשמש לנו ציוני דרך לעתיד? כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהגשמה עצמית, הצלחה וכישלון? מהו התפקיד של התקווה ותחושת השייכות בתהליך זה?
הדרישה של ירמיהו בנבואת הנחמה "הציבי לך ציונים" (ירמיהו לא20 ) היא קריאה לפעולה. במפגשים שלנו נחשוב ביחד כיצד ניתן ליישם קריאה זו בעת הזו, וננסה לראות בפסוק מקור להשראה לתהליכי שינוי והתחדשות.
נקרא טקסטים ישראלים ויהודים הדנים בנושאים מגוונים החל מהתבגרות ועד זקנה, מבחירת קריירה ועד התמודדות עם אובדן, ומחיפוש משמעות רוחנית ועד אתגרי הטכנולוגיה המודרנית. נתבונן בסביבתנו ובעצמנו ונזהה את האירועים, האנשים והבחירות שעיצבו את סיפור חיינו.
ארון הבגדים היהודי
סדנת קריאה וכתיבה
ירושלים
הנחייה: אורנה בן נאה
"וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"
במהלך השנה נדון בנושא הלבוש דרך טקסטים מהמקרא השירה והספרות. נעסוק בנושאים מגוונים:
- ידיעת הערום ופתרון הלבוש בבראשית ב'
- הבד הלבן במעגל החיים היהודי: חיתול- ציצית- טלית-שמלת כלה- קיטל- תכריכים
- מלאכת התפירה – התופרות, החייטים והסנדלרים
- פרטי לבוש שונים מכף רגל ועד ראש
- בגדים כמסמלים זהות: דת, תרבות ומעמד
- כביסה-תלייה- גיהוץ- קיפול
- בגדי געגוע
- שימוש במילים ובאותיות כמטאפורה לגוף ולמלבוש
תאטרון יוצר מארון הספרים היהודי
ירושלים
הנחיית תיאטרון: טלי שכטר
הנחיית בית מדרש: שלומי פרלמוטר
סדרת מפגשים המשלבים לימוד והעמקה של טקסטים מארון הספרים היהודי- ישראלי והתנסות תאטרלית, אומנותית בהשראתם.
בית מדרש יוצר, מציע לימוד מעמיק וחיבור לשורשי זהותנו היהודית והישראלית, שיחה פתוחה במעגל ובחברותא סביב חוויות החיים ושאלות קיומיות, התנסות יצירתית לעיבוד מחשבות ורגשות. המימד היצירתי נותן במה לחווייה הפנימית של המשתתפים, להשמיע קול ייחודי-אישי על הכתובים ושל מציאות החיים. הוא מחבר בין המחשבה והאינטואיציה, הרעיוני והקיומי. בית מדרש יוצר מאפשר מפגש עם אנשים שונים החווים חוויות משותפות בתקופה זו. זו הזמנה לשיתוף, לקירבה, להבעת עמדות בחופשיות, להקשבה לאחרים ולהעברת מסר בלתי מילולי של 'אתה לא לבד'. עולם התיאטרון מאפשר עבודה עם הגוף והלב, שחרור גופני, עבודה משולבת מוזיקה-גוף-קול, חוויה רב ממדית ורב חושית. כל אלו תורמים לתחושת שייכות עמוקה למעגל של אנשים שהופכים די מהר ל'קהילה לומדת-יוצרת'. זו הסיבה שאנחנו מוצאים במודל זה, מרכיב מהותי ונדרש בחוסן החברתי בימי שגרה ובימים אלה באופן מיוחד.
תורת חיים
קהילה לומדת תקוע
תקוע
הנחייה: שולמית הלברטל
לימוד משותף חי ומעמיק בפרשת שבוע, בשילוב תרגילי כתיבה/ציור/ועוד.
בלימוד מושם דגש חזק על 'תורת חיים'- החיבור ההכרחי של מילות התורה להבנה וליישום שלהן היום, בתוך מרחב של חבורה קשובה ומפרה.
בית מדרש לדוברי רוסית- סמבטיון
ЭЛУЛ – САМБАТИОН. Творческий бейт-мидраш
МЕЖДУ МИРАМИ: ВСТРЕЧА, ПРОТИВОСТОЯНИЕ, ДИАЛОГ
Иногда говорят, что Кант считал человека гражданином двух миров. Несомненно это можно сказать о нашем сообществе. Только миров может оказаться значительно больше. Жить на границе между реальностями не просто. Но есть в этом и определенное преимущество. Каждый вопрос, тема или проблема высвечивается по-разному с разных точек зрения. Бейт-Мидраш ЭЛУЛ САМБАТИОН уже несколько лет собирается в Иерусалиме и путешествует по стране Израиля, но почти все его участники являются также гражданами еще каких-то миров. Это позволяет любую тему рассматривать совершенно с разных точек зрения, сравнивать взгляд еврейских классических текстов греческой философии, европейского искусства, восточной мистики. Можно подойти с точки зрения израильских реалий, а можно с точки зрения диаспоры, можно с точки зрения иудаизма, а можно с точки зрения светской культуры. Впрочем, само слово «еврей» (иври) обозначает преодолевшего границу, перешедшего на другой берег. Поэтому, мы не покидаем границу, даже никуда не перемещаясь.
В отличие от лектория или университетского курса бейт-мидраш не может быть совсем пассивным и требует живого участия всех. Каждый цикл нашего бейт-мидраша включает путешествие, в котором круг обсуждаемых тем и проблем высвечивается более ярко.
