היום: 23/11/2014
English יצירת קשר תרומות

זכרון יעקב תש"ע

עודכן: 22/4/2014

חכם מה הוא אומר? - עיונים בעולמם של חז"ל

הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' (עמוס ח יא)


תקופת חז"ל משתרעת על פני כ-1000 שנים – מתקופת בית שני (לערך 500 לפה"ס) עד סוף תקופת התלמוד (500 לספירה לערך). בתקופה זו פעלו מאות חכמים, על-פני דורות רבים.
את הלימוד השנה נקדיש לשליש הראשון של התקופה – עד מרד בר-כוכבא (150 לספירה). בתקופה זו הונחו יסודות התורה שבעל-פה והתשתית לחיי ההלכה והרוח שילוו את עם ישראל לאורך הגלות, ועד ימינו.
זוהי תקופה רבת שינויים ותהפוכות: משיבת ציון תחת שלטון פרסי, דרך מעבר לשלטון הלניסטי. מרד המכבים והקמת המדינה החשמונאית העצמאית. התייוונות, פילוגים פנימיים (צדוקים ופרושים), מלחמות אחים, ואיבוד העצמאות. חיי דיכוי תחת שלטון רומי, המרד הגדול, חורבן המקדש, מרד בר כוכבא, ועוד.
לכל אורך התקופה פעלו דורות של חכמים שהתמודדו עם אתגרי השעה. הם עשו זאת בדרכים שונות – בשכנוע, בענישה (אם היתה בידם הסמכות), בבריחה או פרישה מנקודות חיכוך, ועוד.

בנוסף לנושאים הייחודיים לדורות או לחכמים מסוימים, קיימות גם סוגיות כלליות עמן מתמודדים החכמים בכל הדורות, ביניהן: ייחודיות ישראלית מול השפעה של תרבויות זרות, פלגנות ומחלוקות פנימיות (בין פלגים בעם, ובין החכמים לבין עצמם), בעיות של סמכות, יחסי דת ופוליטיקה, ועוד.

 

הלימוד יכלול שלושה היבטים: היבט היסטורי – מה עבר על העם במהלך התקופה, וכיצד התמודדו החכמים עם אתגרי השעה. היבט אישי – היכרות אישית עם החכמים דרך דברים שאמרו וסיפורים שסופרו אודותם. היבט ערכי כלל אנושי – שאלות ערכיות ואנושיות החורגות מזמנן ומקומן, דברים היפים לכל אדם בכל מקום ובכל זמן.

את הלימוד תלווה "מסכת אבות", שהיא ספר המוסר הקלאסי של התרבות היהודית. מסכת אבות אוצרת בחובה את היפים שבמאמרים שאמרו חכמי הדורות השונים. היא גם מסודרת באופן כרונולוגי, מה שמתאים מאד ללימודינו.

 

הלימוד נחלק ל-4 יחידות (כל אחת בת 7 מפגשים):

 

א. "חכם עדיף מנביא"? – מפגש עם מיסדיה של מסורת חז"ל – מאנשי כנסת הגדולה ועד שמעיה ואבטליון.
• המהלך המהפכני של סיום הנבואה, יחד עם הוצאת התורה מרשות כוהני הדת לרשות הרבים.
• שמעון הצדיק – מעבר מעולם של ניסים לעולם טבעי.
• "שלא על-מנת לקבל פרס" – מה מניע את העשייה האנושית, התתכן עשייה ממניעים טהורים בלבד?
• "הוי דן את כל האדם לכף זכות" - היחס למינים ולפורשים, מסורת חז"ל ביחס לראשית הנצרות.
• שמעון בן שטח - בין דת למדינה – התמודדות החכמים עם המדינה החשמונאית בפריחתה ובסיאובה.
ב. "כלה נאה וחסודה" או "כלה כמות שהיא"? (ערך השלום מול ערך האמת) – מחלוקות בית הלל ובית שמאי.
• הלל כדמות מופת של חכם ומהפכן.
• "אם אין אני לי מי לי" – הכנסת המימד האישי, והאחריות האישית.
• "אם לא עכשיו אימתי" – עבודת ההוה: הלל "כחכם זן" יהודי.
• "לא הקפדן מלמד" – מתינות בהוראה - דמות המורה האידיאלי כפי שהיא עולה מסיפרי הלל.
• "עד שתגיע למקומו" – אמפתיה נוסח הלל.
• תקנות הלל – הלל כפרגמטיסט.
• בין הלל ושמאי – "מחלוקת לשם שמיים". ערך האמת מול ערך השלום.
• "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות" - בית הלל ובית שמאי.
• "אלו ואלו דברי א-להים חיים והלכה כבית הלל" - מדוע נקבעה הלכה כבית הלל?
ג. "תן לי יבנה וחכמיה" – רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו: אתגרי שיקום אחר שואה לאומית, ודראמות בבית המדרש המתחדש.
• התמודדות עם חיים דתיים בלא מקדש.
• המרת עבודת הקורבנות בתפילה.
• תפילה אישית אותנטית, או תפילה ציבורית בלשון אחידה.
• מציאת מוקדים חדשים לעבודה דתית – התמקדות ביחסים שבין אדם לחברו.
• "לא בשמים היא" – מי בעל הסמכות ההלכתית, א-להים או בני האדם?
• מסורת וחידוש – האם ניתן לחדש בתורה, או שיש להסתמך על מסורת בלבד?
• ריבוי קולות או הלכה אחת המחייבת את כולם.
• נידויו של רבי אליעזר, הדחתו של רבן גמליאל, רבי יהושע – עני, מכוער, וחכם!
ד. "זו תורה וזו שכרה?!" – מרד בר-כוכבא ושברו. שאלות של אידיאולוגיה ותיאולוגיה בדור ר' עקיבא ותלמידיו.
• קנאות משיחית או מלחמת חרות לגיטימית? יחסם של חכמים לבר-כוכבא – אז והיום.
• הרוגי מלכות - אידיאולוגיה וקידוש ה'.
• אלישע בן אבויה החכם שנעשה "אחר" – יחס החכמים אל מי שעזב את השורות.
• משבר באמונה בעקבות המרד – הייתכן שאין דין ואין דיין?!
• תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא: רבי שמעון בר יוחאי ותורת הסוד היהודית. רבי מאיר – חריף, שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו, וטראגי. רבי יהודה – ראש הדוברים בכל מקום. רבי יוסי, שטעמו עמו והלכה כמותו.


לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
בית מדרש אלול אלו ואלו © כל הזכויות שמורות
הקמת האתר: entry